עלייתן ופריחתן של קהילות מקוונות (רשתות חברתיות ומַסָדוֹת (פלטפורמות) לשיתוף תכנים) שינו היבטים רבים בסביבת חיינו. בעוד שבעבר הייתה יכולתו של אדם להביא את יצירתו האישית לידי ביטוי המוני תלויה בבעלי עניין וכוח, עידן הקהילות המקוונות פרץ את חומות ההגמוניה, ואפשר כמעט לכל אדם להחדיר את ביטויו העצמי לתוך מרחבי יצירה שיתופיים. תמורות חיוביות אלה הציבו את עולם דיני זכויות היוצרים – התיאורטי והדוקטרינרי – בפני אתגרים רבים. על רקע תמורות אלה ביקש הדיון התיאורטי בעשורים האחרונים להוביל לשינוי תפיסת ההפעלה הדוקטרינרית בדיני זכויות היוצרים, שעודנה מקדמת תפיסות בדבר "שרירות בעלים" של היוצר ביצירתו, תוך הפחתה עקבית במעמדם של משתמשים, יוצרים עתידיים והציבור הרחב. מאמר זה מבקש להיבנות מכתיבה תיאורטית מרובת שנים זו על סביבת היוצר, ולתרום לה. לעיתים קרובות המרחבים שהפעילות היצירתית מתרחשת בהם נתפסים בדין הדוקטרינרי ובספרות התי אורטית כמובנים מאליהם, משל היו בעלי מאפיינים תבניתיים וחוזרים אשר יכולים תמיד להילכד ברשתו של החוק החרות.
הטענה המובאת במאמר זה היא כי מאפייניהם הייחודיים של מרחבי הקהילות המקוונות מחייבים – לפני חקירה בדבר מיהות היוצר או זהות היצירה – חשיבה עיונית מחודשת בדבר התפיסה המגדירה את מרחבי היצירה המתקיימים בהם. זאת, מתוך ההנחה שלפיה הזירה התיאורטית מחויבת, מכורח המציאות המשתנה, להתאים את תפיסותיה על מנת להישאר רלוונטית כבסיס הצדקתי לקיומה של מערכת דיני זכויות היוצרים.
מאמר זה מציע חשיבה מארגנת והזמנה לשיח מחודש על אודות מרחבי היצירה הקיימים בקהילות המקוונות והתפקיד החברתי שהם ממלאים. ההזמנה לשיח במאמר זה נעשית דרך המושג "הטרוטופיה", המופיע בחיבורו של הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו "על מרחבים אחרים", שפורסם בשנת 1984 לאחר מותו וללא אישורו. קריאה מעמיקה של הרעיון ההטרוטופי מציגה בסיס תיאורטי חדש ומארגן על אודות מרחבי היצירה הקיימים בקהילות מקוונות ותפקידם החברתי ביחס למרחב הממשי. הכרה באופיים ההטרוטופי של מרחבי היצירה מהווה כלי חדש ב"ארגז הכלים התיאורטי", שבכוחו לתמוך בשכלולים דוקטרינריים רצויים במערכת דיני זכויות היוצרים, המגשימים את האידיאות והתכליות העומדות בבסיס קיומה. במסגרת זו המאמר דן בביטויים הנורמטיביים האפשריים של המרחב ההטרוטופי בדיני זכויות יוצרים, ומציע רשימה לא ממצה של כלים דוקטרינריים היכולים לזכות בחיזוק תיאורטי מתוך נקודת המוצא המושגית הגלומה בשיח התיאורטי ההטרוטופי, באופן התורם להמשך הרלוונטיות של מערכת דיני זכויות היוצרים.
עו"ד שגיא לפיד הוא בוגר תואר ראשון במשפטים (.LL.B) ותואר ראשון בממשל (.B.A); מוסמך במשפטים (.LL.M) עם התמחות במשפט עסקי, המרכז הבינתחומי הרצליה.
אזכור המאמר: שגיא לפיד "קהילות מקוונות – המרחב ההטרוטופי בדיני זכויות יוצרים" משפט ועסקים כד 165 (צפוי להתפרסם ב-2021).
Online Communities: The Heterotopic Space in Copyright Law | Sagi Lapid
The rise and flourishing of online communities (social networks and content sharing platforms) has changed many aspects in our life. Inter alia, the age of online communities has broken down the walls of hegemony, allowing almost any person self-expression in collaborative creative spaces. These positive changes have challenged the copyright law system, both doctrinally and theoretically. Against this contemporary background, theoretical discourse in recent decades has sought to lead to a doctrinal change in copyright law, which in practice favors and continues to promote classic perceptions of author superiority, thus consistently diminishing the class and status of other users, future authors and the general public. This article seeks to build on, and contribute to, this multi-year theoretical discourse regarding the authors' environment. The key argument in this article is that the unique characteristics of online communities require a theoretical rethinking of the concept that defines the collaborative creative spaces that exist in them. The premise of the article is that the theory of copyright law must, as necessitated by the rapid changing reality, regenerate and adapt its perceptions in order to remain relevant as a basis for the justification of the existence of the copyright law system. This article offers an organizing rethinking of and an invitation to renew the theoretical discourse on the creative spaces which exist in online communities and the social role they play.
To do so, the article employs the concept of "Heterotopia" which appears in the essay of the French philosopher Michel Foucault, Of Other Spaces, published posthumously in 1984 without his approval. The circumstances surrounding the publication of Foucault's essay create a fertile ground for interpretive flexibility. An in-depth reading of the concept of Heterotopia in light of Foucault's earlier works provides an adequate theoretical link for an updated discourse on the role of online communities as creative spaces, and the role of these spaces in relation to the "real social space." In recognizing such creative spaces as heterotopic spaces, the copyright law system should be aware that heterotopic spaces could be designed to fulfill the ideas that underlie the justifications for the very existence of this system. Therefore, recognition of the heterotopic nature of the creative spaces serves as a new tool in the "theoretical toolbox" that can support desirable key doctrinal changes that fulfill the ideals underlying the copyright law system. In this context, the article discusses the possible normative expressions of the heterotopic space in copyright law, and offers a non-exhaustive list of doctrinal tools that can gain theoretical support from the concept of Heterotopia, in a way that contributes to the continued relevance of the copyright law system.
(vol. 24, 2021)
אתר משפט ועסקים 