אתר משפט ועסקים

בגיליון זה טור דעה על שתי החלטות של בית המשפט (ע"א 2718/09 גדיש קרנות תגמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ ורע"א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עמוסי) המסמנות גישה לפיה שלב אישור התובענה הייצוגית הינו שלב ביניים בלבד, וככזה אין להפכו להליך העיקרי. להמשיך לקרוא ←

בגיליון זה טור דעה על החלטת בית המשפט העליון בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט, בה אימץ בית המשפט את "שיטת האחוזים" כשיטה מובילה  לפסיקת שכר טרחת עורך הדין המייצג בתובענות ייצוגיות. להמשיך לקרוא ←

בגיליון זה טור דעה על החלטת בית המשפט המחוזי בת"צ 4263-03-11 אשל היאור בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ, לפיה מרגע הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לא יכול עוד התובע המייצג להחליף את עורך הדין המייצג. להמשיך לקרוא ←

לחופש האקדמי פנים רבים. מאמר זה עוסק בהיבט אחד של החופש האקדמי, והוא החופש האישי של איש האקדמיה. עניין החופש המוסדי של האוניברסיטה ועצמאותה בניהול ענייניה ובעיצוב תוכניות הלימודים שלה לא יידון במאמר. בדיון שבלב המאמר עולות כיום שתי שאלות חשובות: מהם גבולותיו של חופש הביטוי האקדמי? ומה דינה של קריאה להחרמתה של מדינת-ישראל? במאמר אציג את הבעיה הקיימת במדינה לנוכח העובדה שמעמדו הנורמטיבי של חופש זה אינו ברור, ואעמוד על ההצדקות העיקריות לחופש זה, וכן על היקף תחולתו ומגבלותיו בנושאים מרכזיים העולים על סדר-היום הציבורי בישראל. להמשיך לקרוא ←

המאמר סוקר באופן ביקורתי את ספרו של אוריאל פרוקצ'יה Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy. בחלקו הראשון המאמר דן באופן שבו תפסו כמה דמויות מרכזיות מן הנאורוּת הצרפתית של המאה השמונה-עשרה את רוסיה ואת תרבותה. ראייתם זו מעידה כי רוסיה נתפסה באופן טיפוסי כ"אחר" של מערב אירופה – תפיסה אשר מאפיינת במידה רבה גם את מחקרו של פרוקצ'יה.

בחלקו השני המאמר מעלה כמה הרהורים ביקורתיים על ההנחה העומדת ביסוד הספר כי לעם הרוסי או לתרבותו יש מאפיינים מהותיים, בלתי-משתנים, אשר מקופלים בדרך כלל בביטוי "הנפש הרוסית", וכי להנחה זו יש כוח הסברי מיוחד בחקירת תופעות כלכליות, חברתיות, פוליטיות, משפטיות ותרבותיות בהיסטוריה הרוסית.

להמשיך לקרוא ←

המאמר בוחן הלכה יסודית בתחום הפרוצדורה האזרחית (הלכת שמש) ואת האופן שבו בתי–המשפט קמא מחילים את ההלכה בפסיקותיהם. ניתוח של פסקי–הדין המיישמים את ההלכה מגלה מגמה מרתקת: בעוד בית–המשפט העליון נותר עקבי בעמדתו ומיישם את ההלכה לאורך עשרות שנים, ניתן לזהות ניסיון ברור של שופטים מבתי–משפט שלום ומבתי–משפט מחוזיים לצמצם את ההלכה, לבטל אותה ולפסוק מפורשות בניגוד לה. מגמה ברורה זו מבטאת התקוממות של ממש — מרד בהלכה מחייבת של בית–המשפט העליון, וממילא אף באחת מאבני–היסוד של השיטה המשפטית שלנו. המאמר בוחן את גלגולה של ההלכה בבית–המשפט העליון, כמו–גם את המהלך שהובילו בתי–המשפט קמא, באופן נרטיבי וכרונולוגי. עוד עומד המאמר על הבעייתיות הגלומה בסטייה מתקדים בענייני פרוצדורה, ועל נפקותה של פעולה כגון זו, המרבה אנדרלמוסיה בכללים המיועדים להבטחת ניהולו התקין של המשפט.

להמשיך לקרוא ←