אתר משפט ועסקים

שיטת הבחירה הנהוגה בישראל גרמה, בין היתר, למשבר משילות רחב ועמוק, הבא לידי ביטוי בחוסר יכולתם של מוסדות הממשל לעצב וליישם מדיניות ציבורית שיטתית ועקבית. קיימת הסכמה רחבה בין נבחרי הציבור וקהילת החוקרים בדבר הצורך לשנות את שיטת הבחירה כדי לאזן בין הייצוגיות בכנסת, באמצעות המפלגות, לבין המשילות. אולם קיימים גם חילוקי-דעות משמעותיים בדבר השיטה הראויה לישראל. מאמר זה משווה בין החלופות האפשריות לשינוי השיטה הנוכחית. להמשיך לקרוא ←

בשנים האחרונות נהפכה הדמוקרטיה הישראלית לחלולה עקב משבר ייצוג ומשבר אמון המתרחשים במקביל בדמוקרטיה הישראלית. המפלגות בישראל חדלו למלא את תפקידיהן החברתיים – ייצוג וצירוף של אינטרסים, תקשורת בין בוחרים לבין נבחרים ומוקד להזדהוּת חברתית – ונהפכו למכונות משומנות של מסע קידום פוליטי. במקביל נרשמה ירידה חדה באמון הציבור במוסדות הפוליטיים. לתהליכים הללו נלווה מימד אירוני: בשעה שהדמוקרטיה הישראלית מצויה במשבר ייצוג המלוּוה אדישות ציבורית (אשר בקיץ 2011 התחלפה במחאה חברתית בלתי-ממוקדת), הפתרון למשבר זה סובב סביב שינוי שיטת הבחירות. פתרון זה מסתפק בשימור תפקידן הפרוצדורלי של המפלגות, ומשלים עם הכרסום שחל בתפקידן הייצוגי. מכיוון שרפורמה בשיטת הבחירות אינה נראית באופק, נוצר צורך להעצים מוסדות בעלי פוטנציאל לייצוג אפקטיבי של כלל הציבור. מאמר זה מתמקד בוועדות הכנסת, ומציג מתווה להעמקת הזיקה בינן לבין החברה הישראלית. ההיגיון המנחה את המאמר הוא שכל ועדה מייצגת למעשה טריטוריה של מדיניות (policy territory), על מגוון השחקנים המאורגנים והלא-מאורגנים הנוטלים חלק במשחק המדיניות, על מגוון האינטרסים והאסטרטגיות של שחקנים אלה, על קהלי-היעד של המדיניות ועל מאפייניהם של קהלים אלה. ניתן להניח כי עם כינונם של מנגנונים מתאימים, אשר יפורטו במאמר זה, יוכלו ועדות הכנסת שיהיו מעוניינות בכך למלא חלק מן התפקידים החברתיים שמילאו בעבר המפלגות הפוליטיות.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה מבקש להציג את התפיסה הרפובליקנית של הפוליטיקה. בעבר התקיימה בישראל מסורת רפובליקנית מפותחת. אולם בעשורים האחרונים, עם ירידת ההגמוניה של תנועת העבודה והתחדשותה של "מלחמת-התרבות" במדינה, ישראל מצויה ב"משבר רפובליקניות".

להמשיך לקרוא ←

באמצע המאה התשע-עשרה דיבר הנרי מיין על תהליך היסטורי המאפיין חברות מתקדמות, שאותו כינה "ממעמד לחוזה". תהליך זה מוצא כיום ביטוי בתופעת ההפרטה. הוא מעורר את השאלה עד כמה ניתן להעביר סמכויות של המדינה להפעלה בידי גופים פרטיים. שאלה זו עומדת בחזית הדיון הציבורי בארץ ובעולם. הרשימה מתרכזת בהיבטים אחדים שלה העולים מפסק-הדין בעניין הפרטת בתי-הסוהר, המתייחס לענישה כאל סמכות טבעית של המדינה, ומפעולתו של פורום "תקנה", שהינו גוף פרטי המבקש להתמודד עם פגיעות מיניות מצד בעלי סמכות בציבור הציוני-הדתי על-ידי הטלת סנקציות קהילתיות-פנימיות.

להמשיך לקרוא ←

יש הטוענים כי לזכויות שפה יש מאפיינים ייחודיים המבדילים אותן מזכויות אדם אחרות, הנתפסות כזכויות אוניוורסליות, וכי בשל מאפיינים ייחודיים אלה על בתי-המשפט לנהוג משנה זהירות בבואם לפרש זכויות שפה. מאמר זה מערער על תפיסה זו, ובוחן אם ראוי לפרש את זכויות השפה בצורה מצמצמת לנוכח העובדה שמאפייניהן דומים במהותן לאלה של זכויות אחרות המפורשות על-ידי בתי-המשפט בהרחבה.

להמשיך לקרוא ←

במאמר זה אני מבקש לטעון כי הציונות היא מפעל רב-תרבותי במהותו, בלי קשר הכרחי לכוונותיהם של יוזמיו ותומכיו של מפעל זה, וזאת בארבעה מובנים:

להמשיך לקרוא ←

חובת הנאמנות הפוליטית מעסיקה את עולם המשפט במשך אלפי שנים. אף-על-פי-כן, נאמנות נותרה חובה עמומה אשר רב הנסתר בה על הגלוי. מאמר זה בוחן כמה שאלות-יסוד באשר לנאמנות פוליטית, ובמרכזן השאלה: מי חב מה למי ומדוע? המאמר דן במשמעויותיה של חובת הנאמנות, בהצדקותיה ובמושאי תחולתה, ומתמקד באמצעי מקובל לקידום נאמנות – שבועת נאמנות למתאזרחים. המאמר מציג קשיים משפטיים ואתיים הנלווים לשבועת הנאמנות – הן לעצם דרישתה של השבועה הן לגבי תוכנהּ ודפוסיה. ככלל, שבועות נאמנות פוגעות באופן לא-מידתי בחירויות הפרט ובחופש האמונה והמצפון, ומפלות לרעה בין אזרחים לבין לא-אזרחים. על רקע תועלתן המועטה ונזקן הרב, המאמר מציע לדחות את ההצעות לשינוי בנוסח של שבועת הנאמנות למתאזרחים בישראל.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

המאמר הוא ניתוח משפטי של חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, ושל הפסיקה שדנה בסעיפיו. החוק נמצא במוקדו של דיון ציבורי, ובין היתר מייחסים לו פגיעה במעמד המורה; יצירת אי-שוויון על-ידי מתן כלים משפטיים בידי הורים מבוססים ומשכילים המאיימים בנקיטת הליכים כלפי מורים ומורות, מנהלים ומנהלות; פגיעה בזכות לחינוך על-ידי השארתם של תלמידים ותלמידות אלימים או מפריעים בבית-הספר; יצירת "משפטיזציה" של התהליך החינוכי; יצירת אווירה לעומתית בבית-הספר, ועוד ועוד.

להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בזכותם של הורים לחנך את ילדם בבית. הדיון בזכות לחינוך מן הבית מעלה שאלות הנוגעות בהיקפה של הזכות לבחור חינוך ובהגבלות שראוי להטיל עליה. שתי שאלות עיקריות נידונות ברשימה זו: הראשונה היא אם זכותם של הורים לבחור חינוך בעבור ילדם מתמצית באפשרות לבחור בין בתי-הספר הציבוריים והפרטיים השונים או שמא עומדת להם גם זכות לחנך בבית. אם קיימת זכות לחנך בבית, מתעוררת השאלה השנייה, והיא אילו הגבלות ראוי להטיל על זכותם של הורים לחינוך מן הבית. ברשימה זו אנו מציעים דיון ראשוני בשתי שאלות אלה. מן המחקר העיוני והמשווה עולה המסקנה כי הזכות לחינוך מן הבית נגזרת מהזכות החוקתית "לבחור חינוך", שהינה חלק מהזכות לחירות המנויה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך בסוף המאמר מוצעים עקרונות מנחים לצורך חקיקתו של הֶסדר ישראלי.

להמשיך לקרוא ←