אתר משפט ועסקים

במאמר זה נציע תפיסה חדשה של מושגי-יסוד בשיח הציבורי הישראלי: נבחן את האפשרות לפנות מן המונח המקובל "מדינה יהודית ודמוקרטית" אל צירוף מושגים שונה – "מדינה לאומית וליברלית". המאמר מבוסס על דברים שנשאה רות גביזון בכנס "משפט ואדם" בסימן גבורות לפרופ' אמנון רובינשטיין, שנערך בשנת 2010 במרכז הבינתחומי הרצליה. אחת ממטרות המאמר היא להעשיר את הדיון הציבורי בדבר זהותה (או זהויותיה) של החברה הישראלית, להציע הבנה רעננה של שדות המתח, לחשוף אפשרויות חדשות של מכנה משותף בסוגיות-יסוד ישראליות, ובמידת האפשר למנוע את רידודן ללשון משפטית ולצמצם את הכפפתן להכרעות שיפוטיות. להמשיך לקרוא ←

למאמר שלושה חלקים עיקריים. החלק הראשון של המאמר מציג תפיסה בדבר "מדינה דמוקרטית כראוי", ובוחן על יסודה את הפרופיל הדמוקרטי הנוכחי של מדינת-ישראל. החלק השני של המאמר מציג תפיסה בדבר "מדינת לאום כראוי", ובוחן על יסודה אם מדינת-ישראל מתנהלת כראוי כמדינת הלאום של העם היהודי. החלק השלישי של המאמר עוסק בצירוף של מדינה דמוקרטית ומדינת לאום, ומוביל למסקנה כי מדינת-ישראל מתנהלת כראוי, במידה רבה, כמדינת הלאום הדמוקרטית של העם היהודי. עם זאת, יש עדיין מקום לשיפורים משמעותיים.

להמשיך לקרוא ←

חוק-יסוד: הצבא מקבע את הזיקה שבין צבא הגנה לישראל לבין מדינת-ישראל, המוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. המאמר בוחן את השפעתו של סעיף 1 לחוק-יסוד: הצבא על עיצוב דמותו ומטרותיו של צבא הגנה לישראל. כן נערך בירור לגבי היחס שבין סעיפים 8 ו-9 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולגבי ההשלכות של ההבדלים ביניהם. המאמר מראה כי המתח סביב זהות המדינה מקרין על צה"ל, וכי למהותה של מדינת-ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית יש קשר אינהרנטי לייעודו של צה"ל והשפעה עליו – החל בעבר, עובר בהווה וכן בצפי לגבי העתיד. לנוכח השיח הציבורי המתמיד באשר למתח המובנה במושג "מדינה יהודית ודמוקרטית", רק ימים יגידו כיצד אפיון זה של המדינה ימשיך לאצול על צה"ל ועל ייעודו.

להמשיך לקרוא ←

למרות הצהרותיו החוזרות ונשנות בשער בת רבים כי הוא נמנע עקרונית מלהתערב בסוגיות הלכתיות, לא אחת מוציא בית-המשפט מתחת ידיו פסקי-דין שנוגדים – ברב או במעט – את עקרונות ההלכה היהודית. לעיתים הוא גם מבקש לכפות רבנים ומורי הוראה הנושאים במשרה ממלכתית לפעול בניגוד לצו מצפונם ולמה שנראה בעיניהם כמחייב מבחינת ההלכה היהודית. עימות זה מצטרף לחיכוך שהולך ומתעצם בעשור האחרון בין המערכת השיפוטית, ובמיוחד בית-המשפט הגבוה לצדק לבין הציבור הדתי בכלל והציבור החרדי בפרט.

להמשיך לקרוא ←

במאמר זה אנו מבקשים לבחון את יחסה וגישתה של ההלכה לחופש הציווי השמור לפרט, הבא לידי ביטוי באפשרות הדרה מלאה או חלקית של יורשיו הטבעיים.

ההסדר המותווה בהלכה מבקש לכוון את הפרט אל הנורמה החברתית הראויה. נורמה זו סולדת ככלל מרעיון ההדרה, ובפרט מרעיון ההפליה, אך אינה פוסלת לחלוטין אפשרות של הורשה מלבר התא המשפחתי. ההכוונה לנורמה הראויה אינה נעשית באמצעות התערבות קניינית או הסדר קוגנטי אחר. ההגנה על אי-ההדרה נעשית באמצעים שונים, החל ברטוריקות חריפות, המשך באמצעים ובתמריצים מוסריים, וכלה בתמריצים משפטיים – והכל תוך הימנעות ברורה מהתערבות קניינית, כך שחופש הציווי ברמה המשפטית אינו נפגע למעשה.

להמשיך לקרוא ←

אי-היציבות במערכת הפוליטית בישראל מיוחסת במקרים רבים לבעיותיה של שיטת הבחירות הנוהגת. נהוג לתאר שיטה זו כמבטאת העדפה של ייצוגיות על משילות. המאמר עוסק בשאלה זו ומתייחס לגורמי-רקע נוספים לאי-היציבות, ובראשם הקיטוביות החברתית ואי-היציבות החוקתית. כמו-כן הוא מצביע על כך שהצגת הערכים משילות וייצוגיות כשני ניגודים במציאות הנוהגת אינה מדויקת, בהתחשב בכך שהשיטה הנוכחית אינה מולידה ייצוגיות מספקת. להמשיך לקרוא ←

שיטת הבחירה הנהוגה בישראל גרמה, בין היתר, למשבר משילות רחב ועמוק, הבא לידי ביטוי בחוסר יכולתם של מוסדות הממשל לעצב וליישם מדיניות ציבורית שיטתית ועקבית. קיימת הסכמה רחבה בין נבחרי הציבור וקהילת החוקרים בדבר הצורך לשנות את שיטת הבחירה כדי לאזן בין הייצוגיות בכנסת, באמצעות המפלגות, לבין המשילות. אולם קיימים גם חילוקי-דעות משמעותיים בדבר השיטה הראויה לישראל. מאמר זה משווה בין החלופות האפשריות לשינוי השיטה הנוכחית. להמשיך לקרוא ←

בשנים האחרונות נהפכה הדמוקרטיה הישראלית לחלולה עקב משבר ייצוג ומשבר אמון המתרחשים במקביל בדמוקרטיה הישראלית. המפלגות בישראל חדלו למלא את תפקידיהן החברתיים – ייצוג וצירוף של אינטרסים, תקשורת בין בוחרים לבין נבחרים ומוקד להזדהוּת חברתית – ונהפכו למכונות משומנות של מסע קידום פוליטי. במקביל נרשמה ירידה חדה באמון הציבור במוסדות הפוליטיים. לתהליכים הללו נלווה מימד אירוני: בשעה שהדמוקרטיה הישראלית מצויה במשבר ייצוג המלוּוה אדישות ציבורית (אשר בקיץ 2011 התחלפה במחאה חברתית בלתי-ממוקדת), הפתרון למשבר זה סובב סביב שינוי שיטת הבחירות. פתרון זה מסתפק בשימור תפקידן הפרוצדורלי של המפלגות, ומשלים עם הכרסום שחל בתפקידן הייצוגי. מכיוון שרפורמה בשיטת הבחירות אינה נראית באופק, נוצר צורך להעצים מוסדות בעלי פוטנציאל לייצוג אפקטיבי של כלל הציבור. מאמר זה מתמקד בוועדות הכנסת, ומציג מתווה להעמקת הזיקה בינן לבין החברה הישראלית. ההיגיון המנחה את המאמר הוא שכל ועדה מייצגת למעשה טריטוריה של מדיניות (policy territory), על מגוון השחקנים המאורגנים והלא-מאורגנים הנוטלים חלק במשחק המדיניות, על מגוון האינטרסים והאסטרטגיות של שחקנים אלה, על קהלי-היעד של המדיניות ועל מאפייניהם של קהלים אלה. ניתן להניח כי עם כינונם של מנגנונים מתאימים, אשר יפורטו במאמר זה, יוכלו ועדות הכנסת שיהיו מעוניינות בכך למלא חלק מן התפקידים החברתיים שמילאו בעבר המפלגות הפוליטיות.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה מבקש להציג את התפיסה הרפובליקנית של הפוליטיקה. בעבר התקיימה בישראל מסורת רפובליקנית מפותחת. אולם בעשורים האחרונים, עם ירידת ההגמוניה של תנועת העבודה והתחדשותה של "מלחמת-התרבות" במדינה, ישראל מצויה ב"משבר רפובליקניות".

להמשיך לקרוא ←

באמצע המאה התשע-עשרה דיבר הנרי מיין על תהליך היסטורי המאפיין חברות מתקדמות, שאותו כינה "ממעמד לחוזה". תהליך זה מוצא כיום ביטוי בתופעת ההפרטה. הוא מעורר את השאלה עד כמה ניתן להעביר סמכויות של המדינה להפעלה בידי גופים פרטיים. שאלה זו עומדת בחזית הדיון הציבורי בארץ ובעולם. הרשימה מתרכזת בהיבטים אחדים שלה העולים מפסק-הדין בעניין הפרטת בתי-הסוהר, המתייחס לענישה כאל סמכות טבעית של המדינה, ומפעולתו של פורום "תקנה", שהינו גוף פרטי המבקש להתמודד עם פגיעות מיניות מצד בעלי סמכות בציבור הציוני-הדתי על-ידי הטלת סנקציות קהילתיות-פנימיות.

להמשיך לקרוא ←