אתר משפט ועסקים

משפט חוקתי 

 הממונה המיוחד על גזענות באו"ם הפציר במדינות להילחם בדברי הסתה באינטרנט ובו בזמן להגן על חופש הביטוי. דבריו באים בזמן של אי-הסכמה בינלאומית על גבולות חופש הביטוי ותפקידה של המדינה ברגולציה אינטרנטית, הבאה לידי ביטוי בתקופה האחרונה, בין השאר, בפרשת הסרטון על חייו של מוחמד (שלא פסחה על ישראל), חקיקת האינטרנט ברוסיה (ר' המשך הסקירה)  או השעיית חקיקת cybercrimes בפיליפינים, מחמת חשש לחוקתיותהּ.

 בית משפט לזכויות אדם האירופאי (ECHR) קבע שהאיסור על שימוש בתמונות מתקופת השואה בקמפיין פרסום של PETA  עומד בתנאי ס' 10 לאמנת האירופאית לזכויות אדם, המגן על חופש הביטוי.

 ממשלת סרי לנקה החלה בהליכי הדחת נשיא בית המשפט העליון, בהאשמות שטרם פורטו. בתחילת חודש אוקטובר, אלמונים התקיפו שופט עליון באלימות, ויש הרואים בהדחת הנשיא צעד נוסף במסכת של צעדים שנועדו להלך איימים על השופטים ולעשותם כלי שרת בידי מפלגת השלטון.

להמשיך לקרוא ←

לא כל טקסט או תמונה זכאים אוטומטית להגנת זכויות יוצרים, ולפעמים זה טוב. לדוגמא, בתי המשפט פסקו כי טבלאות ומידע שטחי לא מקבלים את ההגנה הזו (ת"א (ת"א) 37759/07 שוחט נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ) וגם לא תוצאות של משחקי ספורט (עא 8485/08 The Premier League נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט); לפעמים, גם מאמרים טכניים למדי לא יקבלו הגנה (רע"א 39695-05-10 שלומי נהון נ' רותי נוריאל). הכלל הוא כי בשביל לקבל הגנה בזכויות יוצרים, יש דרישה להיות מקורי (כלומר, הראשון שהגה את היצירה) ויצירתי; בע"א 2790/93 Eisenman נ' קימרון בית המשפט העליון פסק כי "המקוריות היא העיקר, ולא די בהשקעה של מאמץ, של זמן או של כישרון כדי להצדיק הגנת זכות יוצרים".

אלא, שאם פעם רף היצירתיות היה נמוך ביותר (עא 10242/08 רבקה מוצפי נ' רחל קבלי), הרי שלאחרונה מצטיירת מגמה בפסיקה שממנה מצטיירת מסקנה מעניינת: זה נראה כאילו בתי המשפט הנמוכים מעלים את רף היצירתיות בהתחשב בטכנולוגיה ובכך שישנה אינפלציה של יצירות, ואם לא יעמדו ויעצרו מלתת הגנת זכויות יוצרים לכל קרקור קיבה, הרי שלא יהיה ניתן יותר לדבר.

להמשיך לקרוא ←

סופר המדע הבדיוני פיליפ חוזה פארמר תיאר בספרו "עולמיום" (עם עובד,1988) עתיד, בו הפתרון שנמצא לבעיית פיצוץ האוכלוסין הוא חלוקת אוכלוסיית כדור הארץ לשבעה חלקים. לכל שביעית מתושבי כדור הארץ מוקצה יום בשבוע בו יותר להם לחיות את חייהם, ובשארית השבוע הם יוותרו מוקפאים. באופן זה, כל אזרח מאזרחי העולם מנהל את חיי היומיום שלו משך יום אחד בשבוע, ובסיומו הוא מוקפא למשך ששת הימים הבאים, וכך מפנה את מקומו לאזרחי היום העוקב בשבוע. מצב עניינים כגון זה מצריך מערכות מורכבות של לוחות זמנים, המתאימות בין הזמן הסובייקטיבי של האזרחים, שקצב זרימתו הואט פי שבעה, לבין הזמן האובייקטיבי העולמי. זאת ועוד, עולה צורך באמצעי תיאום בין ממשלות הימים השונים. ניהול אירועי משבר שחלים בזמן האובייקטיבי (דוגמת אסון טבע המתרחש ביום א' ,בשעה שממשלת ותושבי יום ב' קפואים, והמשכו חל ביום ב', כאשר האזרחים שהרכיבו את ממשלת יום א' שניהלה את האירוע מוקפאים, ותחתם מופשרים אזרחי יום ב') מצריך שימוש בלוח זמנים כללי, אובייקטיבי. בנוסף, הסדר הקפאה כלל-עולמי מהסוג המתואר בספר מעלה צורך בפיקוח על ציות האוכלוסייה לכללים הנובעים ממנו, הן באמצעים של חינוך והן באמצעים של הענשת החורגים ממנו.

ניסויים חברתיים שעניינם שליטה בזמן אינם נחלת המדע הבדיוני בלבד. מהפכות פוליטיות אלימות נוטות לכונן מניין שנים משלהן. כך למשל, טבעו מנהיגי המרד הגדול בשלטון הרומי מטבעות בהן ספירת השנים החלה מתחילת המרד. יש והמהפכנים אינם מסתפקים באיפוס מניין השנים וייחוסו לאירוע היסטורי המשמעותי להם, והם מתיימרים לשנות את סדרי הזמן בעצמם. באופן זה הונהג 'שבוע העבודה' הרפובליקני (dècades) בן עשרת הימים בצרפת המהפכנית. בשנים 1930-1931, המשטר הסובייטי ניסה אף הוא להחיל לוח שנה המבוסס על שבוע עבודה בן חמישה ימים. רעיון זה נזנח לאחר שהתגלו בעיות אכיפה ותיאום משמעותיות.

להמשיך לקרוא ←

משפט חוקתי

 פרשת Fisher v. University of Texas  נסובה על תביעתה של סטודנטית לבנה שטוענת שמדיניות הקבלה של האוניברסיטה, הפועלת לפי עקרון של העדפה מתקנת, מהווה הפליה פסולה. בתחילת החודש השמיעו הצדדים את טענותיהם בעל-פה לפני בית-המשפט העליון האמריקני. לפי הרכב השופטים והיחס שלהם אל הצדדים, מומחים משערים שהאוניברסיטה תפסיד במשפט, דבר העלול להוביל לסופה של ההפליה המתקנת על בסיס גזע בארצות-הברית. ראו את ניתוחו של spann את הסוגיה

 בית-המשפט העליון בתאילנד דחה ניסיון נוסף לתקוף את חוקתיות הסעיפים בחוק העונשין התאילנדי האוסרים על העלבת בית המלוכה. בעניין דומה בפולין, בית-המשפט העליון קבע בעניינו של חבר להקת רוק כבד שפגע ברגשות הדת כאשר במהלך הופעה קרע עותק מהברית החדשה, כי הנאשם עבר עבירה גם בהיעדר כוונה, והחזיר את התיק לערכאה דלמטה.

 אסירים לשעבר עותרים נגד ממשלת אנגליה בעקבות הצהרת ראש הממשלה כי אינו מתכוון למלא אחר הדרישה של בית-המשפט האירופאי לזכויות אדם, לבטל את המדיניות אשר אינה מאפשרת לאסירים להצביע.

 טיוטת מאמר שהעלה סמואל מוין לאתר SSRN מתארת את התפתחות הזכות לכבוד האדם במשפט חוקתי השוואתי. בניגוד לטענה הרווחת, לפיה הזכות צצה לראשונה כמענה ליברלי למלחמת העולם השנייה ולשואה, מוין טוען שהזכות מופיעה לראשונה בחוקה האירית משנת 1973, כביטוי לעליונות של הדת הקתולית מעל ממשלת האדם.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

להורדת המאמר המלא

מדוע דווקא בשנת 1992 צלח הניסיון להעביר בכנסת את חוקי-היסוד על זכויות האדם, אף שכל הנסיונות הקודמים לעשות זאת נכשלו? לאורך השנים הושמעה ביקורת רבה על הליך החקיקה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק. חלק מהביקורות מבקשות לענות על שאלה זו בטענה כי חברי-הכנסת לא הבינו כלל את משמעות החוקים, ולא הבינו את כוחם של חוקי-היסוד להעניק לבית-המשפט סמכות ביקורת שיפוטית על חוקיה של הכנסת. עם זאת, הסתכלות מעמיקה יותר על הליך החקיקה, תוך בחינה יסודית ורחבה שלו, מציגה תמונה אחרת. תמונה זו מראה בבירור כי לא הייתה זאת הצבעה מקרית. חוקי-היסוד התקבלו בכנסת לאחר דיונים רבים ומפורטים, תוך הבנה מלאה של חברי-הכנסת בדבר הביקורת השיפוטית והשפעתה העתידית.

להמשיך לקרוא ←

על בית ההורים; על הלימודים בארץ ובאנגליה; על ניהול הפקולטה בתל-אביב; על יחסים בין מרצים לבין סטודנטים; על עיתון "הארץ"; על השירות הצבאי; על מלחמת יום-הכיפורים והקמת "שינוי"; על שיטות בחירות – פנימיות וכלליות; על "שינוי" במסגרת ד"ש – הכנסת התשיעית (1977–1981); על "שינוי" בכנסת העשירית (1981–1984); על "שינוי" בכנסת האחת-עשרה (1984–1988) – משרד התקשורת; על "שינוי" בכנסת השתים-עשרה (1988–1992) – מפעל חוקי-היסוד; על "שינוי" במסגרת "מרצ" – הכנסת השלוש-עשרה (1992–1996): משרדי האנרגייה, המדע והחינוך; על בחינות-הבגרות; על האינטגרציה בחינוך; על המשמעת ורמת הלימודים במערכת החינוך; על המבחן הפסיכומטרי; על הסכם אוסלו ורצח רבין; על הכנסות הארבע-עשרה והחמש-עשרה (1996–2002); מבט לעתיד – על המשטר הפוליטי, על השלום, על המשפטיזציה ועל כתיבת ספרים.

להורדת המאמר המלא

להורדת המאמר המלא

מאמר זה מציע ניתוח ביקורתי של המשטר החוקתי הנוהג בישראל. המאמר דן בשלושה היבטים מרכזיים בהקשר זה: הראשון עוסק בשאלת-היסוד אם יש בכלל חוקה במדינת-ישראל; השני ערכי-מהותי; וההיבט השלישי מתייחס לשאלת סמכותו של בית-המשפט לדון בסוגיות מסוג זה ובפועל ליצור חוקה למדינת-ישראל.

להמשיך לקרוא ←