אתר משפט ועסקים

אזכור הרשימה: יוסף זהר "זכות הייצוג במערכת משפט מבוססות הודאות" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/12/24/blogpost-20131224-yosefzohar.

"וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת, וְסָר מֵרָע מִשְׁתּוֹלֵל; וַיַּרְא יְהוָה וַיֵּרַע בְּעֵינָיו, כִּי-אֵין מִשְׁפָּט." (ישעיה נט טו)

"מאי ותהי האמת נעדרת אמרי דבי רב מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה." (משנה, סנהדרין צז, א)

הקדמה

נהוג לומר על זכות הייצוג כי היא הזכות החשובה ביותר לנאשם בהליך הפלילי, שכן המימוש של כל שאר הזכויות בהליך הפלילי תלוי בכך שהאיש מיוצג. אם לא יהיה מיוצג, לא יהיה מודע לקיומן של שאר הזכויות, וגם אם יהיה מודע – לא ידע כיצד לממש אותן. ההגנה על זכות הייצוג נתפסת כמשרתת "אינטרסים ציבוריים חשובים, כגון: שיפור יכולתם של גורמי האכיפה ובתי המשפט להגיע לחקר האמת, הוגנות ההליך, טוהר ההליך השיפוטי ומניעת (או לכל הפחות הפחתת) הסיכון לטעויות ולהרשעות שווא". ברשימה זו אטען כי במערכת משפט מבוססת הוֹדאות, מימוש זכות הייצוג באמצעות סנגורים ציבוריים מעצים תהליכים החותרים תחת אינטרסים ציבוריים אלו. אסקור כמה מגמות בהלכים פליליים בישראל, אציע הסבר הכורך אותן יחדיו, ולבסוף אבחן את השפעת הסנגוריה הציבורית על כיוונן ועוצמתן של תופעות אלה.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית הסכים לדון בעניין Hall v. Florida בתיקו של אסיר שנטען לגביו כי מגבלתו האינטלקטואלית פוטרת אותו מגזר-דין מוות בגין רצח ואונס שביצע בשנת 1978. פסיקת בית-המשפט העליון עתידה לבאר את השאלה שנותרה פתוחה מאז פסיקתו לפני כעשור בעניין Atkins v. Virginia, והיא כיצד לקבוע האם אסיר הלוקה בשכלו במידה קשה דיה פטור מגזר-דין מוות. הפסיקה הקודמת, משנת 2002, קבעה כי  מדינות לא יוכלו להטיל גזר-דין מוות על בעלי פיגור שכלי, שכן הדבר עלול להוביל להרשעות שגויות, אך ההחלטה הותירה בידי המדינות עצמן להגדיר את הקריטריונים כיצד יאובחן אותו פיגור. מאז, כשלו מדינות רבות המטילות גזר-דין מוות בבניית מבחן שיכיל קריטריונים המתאימים לרצון בית-המשפט העליון. כעת נושאים רבים את עיניהם לפסיקת השופטים, במה שמסתמן כאתגר המשפטי החשוב ביותר בתחום עונשי המוות מזה שנים.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט המחוזי בירושלים אישר לאחרונה הסכם פשרה תקדימי בין האוניברסיטה העברית לבין שני מוציאים לאור, מוסד ביאליק והוצאת שוקן. ההסכם מעגן הכרה משותפת במרבית העקרונות שהותוו במסמך "שימוש הוגן בהשכלה גבוהה", אשר גובש בפרויקט שמטרתו לסייע בהנגשת חומרי הוראה ומחקר המוגנים בזכויות יוצרים בקרב מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. כך, למשל, לסטודנטים הרשומים לקורסים תתאפשר גישה לקטעי ספרים ומאמרים שלמים באתרי הקורסים לתקופה קצובה , וכן יודפסו ויימכרו מקראות על-פי דרישה.  להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט לערעורים של ניו-ג'רזי פסק כי הגבלה על עברייני מין משוחררים מלהצטרף לרשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, טוויטר, או לינקדין, אינה פוגעת בזכות חוקתית. על-פי פסיקת בית-המשפט, מדיניות המגבילה את השימוש באינטרנט של עברייני מין שסיימו לרצות את עונשם היא אמצעי זהירות סביר שנועד למנוע מהם ליצור קשר אינטרנטי עם קטינים. לדברי השופטים, המטרה אינה להגלות את עברייני המין מהאינטרנט כלל, אלא רק להרחיקם ממקומות "מועדים לפורענות".  להמשיך לקרוא ←

לאזכור הרשימה: יורם שחר "סניגוריה למופת" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/12/10/blogpost-20131210-shachar.

הקמתה של הסניגוריה הציבורית באמצע שנות התשעים היא נס החסד האחרון שהאיר את מערכת הפלילים בישראל. הוא היה נס משום שגם לפניו היו רגעי החסד בודדים ונדירים. הוא היה נס של חסד משום שהביא מעט איזון לתוך מערכת שהייתה ונשארה מוטה כולה לחובתם של מי שנתפסו ברשתה. הוא היה ונשאר נס החסד האחרון משום שבשני העשורים שעברו מאז הקמתה של הסניגוריה הציבורית הוקשחה ידה של מערכת האכיפה הפלילית בכל היבט אפשרי של פעולתה ולא נעשה מעשה חקיקה או מנהל אחד שירסן אותה. להמשיך לקרוא ←

 בעניין King v. Anderson County, בית-המשפט העליון של טנסי נדרש לפסוק בשאלה האם המדינה צריכה לשאת באחריות על פציעת עצור בקטטה בזמן שכבר היה אמור להשתחרר ממעצר. קנת' קינג, שהיה עצור בבית-המעצר שבמחוז אנדרסון, הגיש תביעה נגד העומדים בראש בית-המעצר, לאחר שהותקף על-ידי אסיר אחר בבית-המעצר וכתוצאה מהתקיפה סבל מחבלות רבות, כשלטענת קינג, בזמן התקיפה הוא כבר היה אמור להשתחרר מהמעצר. להמשיך לקרוא ←

 בעניין National Commissioner of the South African Police Service v. Southern African Human Rights Litigation Centre קבע בית-המשפט העליון של דרום-אפריקה כי, על רשויות מדינת דרום-אפריקה מוטלת  החובה לחקור, ובמידת הצורך אף להעמיד לדין, עבריינים העוברים על החוק הבינלאומי, ומבצעים פשעים נגד האנושות. במקרה הנדון מדובר בתלונות שהגיעו למשטרת המדינה על פשעים נגד האנושות המתבצעים בזימבבואה על-ידי גורמים ממשלתיים. החידוש בפסק-הדין הוא בכך שהחובה המוטלת אינה מתייחסת רק לפשעים שנעשים בשטח ריבונותה של דרום-אפריקה, אלא גם לעבירות הנעשות בכל מדינה אחרת. בית-המשפט אף קבע כי החובה להבטיח את הצדק הבינלאומי חלה גם על מדינות, ולא רק על ארגונים בינלאומיים. פסיקה זו זכתה לביקורת מצד נשיא זימבבואה, שטען שלבית-המשפט של דרום-אפריקה, וכן לרשויות החקירה והתביעה שלה, אין סמכות להתערב בנעשה מחוץ לשטח ריבונותה.

להמשיך לקרוא ←