"הגג התעופף" – ציורים של דת ומדינה בפסיקתה של השופטת אילה פרוקצ'יה | שולמית אלמוג (כרך יח)

עניינה של רשימה זו הוא התבוננות באופן שבו השופטת אילה פרוקצ'יה משרטטת את מתארן של סוגיות דת ומדינה ופוסקת בהן. התבוננות כזו חושפת תבנית המהווה מודל ישים להתייחסות שיפוטית וחוץ-שיפוטית לסוגיות אלה.

נקודת המוצא המוצעת כאן היא כי קריאה מיטבית של טקסטים שיפוטיים כוללת רכיב של עיסוק פואטי. בפתח הדברים נדרשת הבהרה קצרה באשר למשמעותו של עיסוק כזה בהקשר של כתיבה שיפוטית.

פואטיקה, במשמעותה הראשונית, היא אוסף של עקרונות אסתטיים המתייחסים לטיבו ולמהותו של מבע ספרותי. המונח נגזר מהמילה היוונית poietes, שמשמעותה משורר/ת או יוצר/ת. תיאוריה פואטית מוקדמת מצויה ביצירתו של אריסטו פואטיקה, מהמאה הרביעית לפני הספירה בערך, המתארת את המנגנון שבאמצעותו הטקסט הספרותי מייצר את רישומו. אריסטו ייחס כידוע את הבחנותיו לטרגדיה, אך הן משמעותיות לכל מבע ספרותי. במהלך הזמן התרחבה משמעותו של המושג "פואטיקה", וכיום הוא מתייחס לאופני הבניית המשמעות בכלל. עניינה של הפואטיקה הוא בחינת שדה סמנטי במונחים של רישומו על קהל-יעד, וניסיון לנסח כללים המנהירים כיצד נוצרים מבעים בעלי משמעות בשדה מסוים ומה מקנה להם את משמעותם.

עיון פואטי מתייחס אם כן למאפיינים המשמעותיים הניתנים לאיתור בטקסט מסוים. בלשונו של ג'ונתן קלר: "נקודת המוצא של הפואטיקה היא המשמעות או האפקטים המיוחסים [למבע – ש' א'] והשאלה כיצד הם מושגים… מהם הקודים או המערכות המאפשרים לקוראים לזהות סוגות ספרותיות, לזהות עלילות, ליצור 'דמויות' מתוך פרטים אחדים המפוזרים בטקסט… ולעסוק באותה פרשנות סימבולית המאפשרת לעמוד על משמעותם של שירים וסיפורים?"

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אלמוג שולמית, כרך יח (2014), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט מסחרי | 23.8.2014

 קרן הון סיכון מהונג-קונג מינתה אלגוריתם כחבר דירקטוריון. הקרן – Deep knowledge ventures – שמתמקדת בהשקעות הקשורות בחברות ביוטכנולוגיה, מינתה את האלגוריתם (להבדיל מבינה מלאכותית) לחבר הדירקטוריון השישי שלה. האלגוריתם מוזן בנתונים ויודע לספק במהירות תשובות על סמך ניתוח נתונים נרחב. המקרה מעלה שאלות משפטיות רבות מעניינות מכיוון שלתוכנה מבוססת אלגוריתם אין כל שיקול-דעת, והיא מתוכנתת מראש להצביע בישיבות הדירקטוריון בדרך מסוימת. נראה כי גם אם מדובר בתוכנה מורכבת, לא ניתן לראות בה כבעלת שיקול-דעת עצמאי כנדרש מדירקטור בלתי-תלוי. מעניין לדעת כי חוק התאגידים במדינת דלוואר (Section 141(b) of the dgcl) צפה מהלך מהסוג האמור, ועל-כן הוא דורש באופן ספציפי שהדירקטוריון יורכב מ"אנשים טבעיים". להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט ורפואה | 14.8.2014

 הצעת חוק המונחת בפני הקונגרס האמריקני מציעה לחייב בתי-חולים ומרפאות פרטיות בפיקוח של סוכנות המזון והתרופות הפדרלית ה-  U.S. Food and Drug Administration) FDA), כאשר עיקר הפיקוח יהיה על ביצוע בדיקות מעבדה הנערכות לחולים. ה-FDA טוען כי תוצאותיהן של בדיקות המבוצעות בשוק הרפואה הפרטית אינן מדויקות, ובכך מובילות לקבלת החלטות רפואיות שגויות המבוססות על טעות. טרם יאושר החוק, צפוי דיון נרחב, שכן שוק הרפואה הפרטית בארצות-הברית רחב מאוד, והפעלת פיקוח על תוצאות המעבדה תפגע במהירות וביעילות הבדיקות, עד כדי כך שניתן לראות בכך פגיעה בזכות החוקתית לבריאות. (אלעד ארדן)  להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארכיון | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט חוקתי | 10.7.2014

 הפרלמנט הרוסי קיבל בקריאה שלישית חוק אשר אוסר על עסקים מקוונים לאחסן פרטי מידע אישיים על אזרחי רוסיה בשרתים היושבים בחו"ל. החוק ייכנס לתוקפו בספטמבר 2016, ויחול על תכתובות מייל, רשתות חברתיות ומנגנוני חיפוש. משמעות החוק היא שכל ארגון המעוניין לאחסן מידע שכזה, יצטרך לתחזק פיזית שרתים בתוך שטחה של רוסיה, כך תושבי רוסיה יוכלו לגלוש לפייסבוק, לגוגל, לטוויטר ולדומיהם, בתנאי שחברות אלו יבנו או ישכרו שרתים בשטח המדינה. חקיקה זו ממשיכה את המגמה של רוסיה לשלוט ולהגביל את חופש הביטוי באינטרנט במדינה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

צבא והפרטה | גיא ישראל זיידמן (כרך יז)

למן אמצע שנות השמונים מתנהל בישראל תהליך של הפרטה, ועד לשנים האחרונות התקיים תהליך זה ללא דיון ציבורי של ממש. במהלך מרבית התקופה התקיים תהליך הפרטה גם בצה"ל, וגם בו ללא דיון ציבורי של ממש. הדיון המוצע במאמר זה קושר בין תהליכי ההפרטה המתקיימים בצה"ל לבין התהליכים הרחבים יותר העוברים על כלל המשק הציבורי בישראל. הוא בוחן את שאלת מעמדו ותפקידו הלאומי של צה"ל כיום, במיוחד בהקשר של המשך התבססותם של מקורות כוח-האדם של הצבא על גיוס-חובה נרחב. המאמר מסביר כיצד, בעידן שבו החברה הישראלית מקדשת את האינדיווידואליזם ורוב מנהיגיה מאמצים מדיניות כלכלית ליברלית המקדמת הפרטה, צה"ל שומר על המודל האנכרוניסטי לכאורה של "צבא העם" (בניגוד ל"צבא מקצועי"), ומצב דברים זה זוכה בתמיכה ציבורית רחבה, ואינו צפוי, להערכתי, להשתנות במהרה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה זיידמן גיא, כרך יז (2014), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

תגובה לאסא כשר ועמוס ידלין | מייקל וולצר (כרך יז)

אסא כשר ועמוס ידלין ניסחו תגובה ארוכה מאוד על מאמר מתומצת שכתבתי לפני כמה שנים. לצערי, עקב מחויבויותיי, איני יכול להגיב בצורה יסודית וארוכה כמותם. אני מעריך את תשומת-הלב שכשר וידלין השקיעו בבניית טיעוניהם, אך אצטרך להגביל את עצמי לכמה הערות ממוקדות. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה וולצר מייקל, כרך יז (2014), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , | תגובה אחת

חיי אדם בלחימה בטרור – תגובות על המאמר "דילמת הסיכון" של מייקל וולצר | אסא כשר ועמוס ידלין (כרך יז)

מאמרו של מייקל וולצר, "דילמת הסיכון", הוא בגדר מועט המחזיק את המרובה, בהציגו שאלות חשובות מאוד בדבר הלחימה בטרור ובהציעו את תשובותיו להן, לשיטתו. חלק מדבריו של וולצר נוגעים במישרין בטענות שעלו במאמרים קודמים שלנו, שבהם הצענו דוקטרינה אתית בדבר הלחימה בטרור. אנחנו מודים למערכת כתב-העת על האפשרות שהעניקה לנו להגיב על טענותיו של וולצר. בהזדמנות זו נוסיף ונבהיר חלקים אחדים של הדוקטרינה שלנו ונשתמש בה.
באותם מאמרים קודמים הצבענו על סוגיה מרכזית שהלחימה בטרור מעוררת כאשר הטרוריסטים פועלים מקרב אוכלוסייה שאינה מעורבת במישרין בפעילות טרור. וולצר מאמץ את הסוגיה הזאת כ"סוגיית-הליבה של העניין כולו… מה מידת הסיכון שחיילינו צריכים ליטול על עצמם במאמציהם להפחית את הסיכונים שהם משיתים על אזרחים כאשר הם מגיבים על מתקפות של אותם… טרוריסטים?" להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ידלין עמוס, כרך יז (2014), כשר אסא, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , | 2 תגובות

דילמת הסיכון | מייקל וולצר (כרך יז)

רשימתי תתמקד בשתי שאלות. האחת היא כיצד אנו אמורים להילחם נגד מורדים או טרוריסטים אשר מתחבאים בקרב אוכלוסייה אזרחית ותוקפים מתוכה. התשובה לשאלה זו מובילה באופן מיידי לשאלה האחרת, שהיא גם סוגיית-הליבה של העניין כולו, אשר מעוררת עצבנות רבה בקרב כולנו: מה מידת הסיכון שחיילינו צריכים ליטול על עצמם במאמציהם להפחית את הסיכונים שהם משיתים על אזרחים כאשר הם מגיבים על מתקפות של אותם מורדים או טרוריסטים? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה וולצר מייקל, כרך יז (2014), מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | 2 תגובות

סקירת חדשות מעולם המשפט | משפט בינלאומי | 6.7.2014

 ג'ייסון טננבאום (Barton LLP) בוחן ברשימתו "Is There a Protected Right to Access the Internet?" את מעמדה של הזכות לגישה לאינטרנט. לדידו, בעבר, התומכים בזכות טענו שבמישור הבינלאומי האו"ם הכריז על זכות זו, אך לא נמצאו לכך כמעט עדויות. לעומת זאת, האו"ם תומך במדינות לחוקק חוקים פנימיים לביסוס הזכות. כך למשל ברמה המדינית, ביוון ובצרפת זכות הגישה לאינטרנט מעוגנת באופן חוקתי. המתנגדים למעמדה כזכות חוקתית, טוענים שטכנולוגיה היא כלי המאפשר קיום זכויות, אך אינה זכות בפני עצמה, וכי הגנה על זכות זו יחליש זכויות אדם אחרות באופן יחסי. לבסוף, טננבאום מסכם כי מעמדה של הזכות עדיין מעורפל ברמת זכויות האדם הבינלאומיות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

ניתוח גישות הלכתיות בדבר גבולות השימוש בכוח: הדיון בסיכון חיילים ובמניעת היפגעותם של חפים מפשע בלחימה | עמוס ישראל-פליסהואור (כרך יז)

המאמר בוחן את הדיון ההלכתי על היחס הראוי בין סיכון חיילים בצד אחד לבין סיכון אזרחים בצד האחר בלחימה. הניתוח בפרק הראשון חושף מגוון דעות רחב ומחלוקות עמוקות בסוגיות רבות העומדות ביסודם של דיני הלחימה. הפרק השני מציג את מגוון הדעות בכמה שאלות ספציפיות. מעיון בשני הפרקים יחדיו עולה כי אין קשר הכרחי בין העמדות בשאלות-היסוד לבין ההכרעות בשאלות הלכה למעשה: בעלי עמדות זהות יכולים לחלוק בהכרעה, ולהפך. שני הפרקים והעיון המשלים בפרק השלישי מפריכים את הדימוי שלפיו יש הסכמה נרחבת בחברה הישראלית לגבי שאלות-היסוד, לגבי ניסוח השאלות המוסריות והמעשיות ולגבי הדרכים לפתירתן של דילמות כאלה. החיבור גם מאתגר את אופן ההצגה של עמדת ההלכה בשיח הישראלי, ומעלה תהיות על אופני ניהול השיח התרבותי, הפוליטי והמשפטי – הן מצד המדינה ומוסדותיה והן מצד הקהילות הדתיות ומנהיגיהן. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ישראל-פליסהואור עמוס, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה