אתר משפט ועסקים

אם יש מי שהעמיסה על כתפיה ועל ליבה במהלך שנות שפיטה רבות, בראייה מפוכחת ובאחריות גדולה, את הפערים של שונוּת תרבותית בין פלגים ומגזרים שהובילו לניכור ולאי הבנה, ונשאה את דגל תורת האיזונים בין האינטרסים המתנגשים ובין חירות הפרט לבין אחריות כלפי החברה – הרי זו השופטת אילה פרוקצ'יה. כחוט-השני עובר לאורך פסיקותיה ה"אני מאמין" שלה, שלפיו תפקידה כשופטת הוא לשמור בקפידה על שלטון החוק ועל האיזון ההולם והראוי בין זכויות הפרט לבין אינטרס הציבור ובטחונו.

להמשיך לקרוא ←

הטיעון המרכזי של מאמר זה הוא שדיני החוזים הישראליים מתפתחים על בסיס דגם "גברי". במילה "גברי" הכוונה לכל אותם ערכים שהתרבות הפטריארכלית רואה בהם ערכים גבריים, כגון רציונליוּת, אקטיביוּת ואוטונומיה. המאמר מבסס את הטיעון באמצעות התחקות אחר השורשים ההיסטוריים והתרבותיים של היחס בין נשים לבין כסף ובין נשים לבין דיני החוזים.

להמשיך לקרוא ←

העיסוק בדיני המיסים מבטא רגישות עמוקה באשר להגנה על זכויות האדם, ובכלל זה על זכות הקניין וזכות השוויון. לפרשנות הדינים יש עוצמה אדירה, שכן בכוחה להפוך על פיה משמעות אחת ולהחליפה באחרת, גם אם המחוקק לא ערך שום שינוי חקיקתי. בדיני המס הפרשנות היא המציירת את קו האיזון העדין שבין האינטרס הציבורי בהטלת מיסים לבין זכויותיו של הנישום. מתוך כך, מאמר זה מבקש לעמוד על טיבה וטבעה של הפרקטיקה הפרשנית הננקטת על-ידי בית-המשפט בניתוחם של דיני המיסים, ועל יחסה לזכויות האדם ולמס-אמת, שהוא בעיניי עיקרון חוקתי שנכלל בזכות החוקתית לקניין.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה בוחן מהו הכלל הראוי להכרעה בטענת חוסר סמכות עניינית העולה בשלבים מאוחרים של ההליך המשפטי. הוא מציע כלל המאזן בין מתן תמריצים לתובעת ולנתבע להקטין את הסיכוי לטעות מראש בשאלת הסמכות העניינית לבין הקטנת העלויות הנובעות בדיעבד מטעויות כאלה כאשר הן קורות. המאמר מציע כי איזון זה ייעשה באמצעות הכלי הדוקטרינרי של בטלות יחסית.

להמשיך לקרוא ←

אחד הכלים החשובים להתמודדות עם מתחים ושסעים בחברה הרב-תרבותית הוא עקרון הסובלנות. ככל שהחברה רב-תרבותית יותר ושסועה יותר כן עולה החשיבות של הסובלנות ושל הפנמתה על-ידי כל מרכיבי החברה. מאמר זה דן במונח "סובלנות" בחברות דמוקרטיות המחויבות לזכויות אדם. המאמר בוחן את המובן הגרעיני של הסובלנות, שפּוּתח בחוקתיות הליברלית הקלסית, אשר עיקרו הימנעות מפגיעה בתרבותו של ה"אחר" חרף אי-הסכמה לתרבות זו וקיומו של יחס שלילי כלפיה. כן נבחן הוויכוח על-אודות הצורך להכיר גם בסובלנות אקטיבית, שבבסיסה עומדת, בין היתר, נקיטת צעדים אפרמטיביים להכללת תרבויותיהם של המיעוטים בפרהסיה הציבורית.

להמשיך לקרוא ←

משפט הוא זירת הכרעה בתחרות על זכויות. במקרים רבים התחרות מוכרעת על-ידי הכרזה על זוכה אחד, שיזכה במושא זכותו בעין או בערך הכספי שזכותו משקפת. זהו כלל הקצאה שתוצאתו היא שהצד הזוכה זוכה בכל ואילו המפסיד נושא בנטל כולו. אך לא אחת התחרות מוכרעת על-ידי חלוקה בין הצדדים.

הכרעה בתחרות מחייבת בירור של העובדות ואיתור הדין החל עליהן. קורה שבית-המשפט מתקשה להכריע בשאלה מה התרחש לאמיתו של דבר מבחינה עובדתית. לעיתים אף קיימת מחלוקת משפטית בשאלה מהו הכלל המשפטי או כלל ההקצאה שיש להחיל על הסכסוך. קשיים אלה חושפים את דילמת הצדק הנצחית: האם על בית-המשפט לחתור להכרעה בינרית, אשר מקבלת את גרסתו של צד אחד ודוחה את גרסת האחר, או שמא עדיפה הכרעת-ביניים הכופה פשרה על הצדדים, ואשר בה כל צד הוא מפסיד וזוכה כאחד?

להמשיך לקרוא ←

המאמר מבקש לבחון את המידה שבה פסקי-דין בעניינם של מהגרי-עבודה בישראל מצליחים לחולל שינוי חברתי משמעותי, ובתוך כך לעמוד על הדינמיקה שנחשפת בין ארגוני זכויות האדם, בית-המשפט והרשויות המחוקקת והמבצעת בתחום מדיניות ההגירה.

להמשיך לקרוא ←