אתר משפט ועסקים

 קייט בראון, מושלת אורגון, ארצות-הברית, חתמה על חוק חדש שהופך את אורגון למדינה הראשונה בארצות-הברית שתנהיג רישום בוחר אוטומטי. החוק ישתמש בנתונים מתוך מאגר המידע של משרד הרישוי עבור רישום אוטומטי של בעלי זכות הבחירה. כל הפרטים הרלוונטיים של בעלי זכות הבחירה, לרבות שם, גיל, אזרחות ותושבות, יישלחו למזכיר המדינה אשר יסיים את תהליך הרישום בעזרת הפרטים האלו. למצביעים החדשים יישלחו גלויות המפרטות את הסטטוס החדש שלהם בתור בעלי זכות בחירה, לצד הסבר כיצד לנצל את 21 הימים שבהם ניתנת להם אפשרות להימנע מלהצביע. חוקים הקשורים לזיהוי בוחרים וזכות הצבעתם מעוררים מחלוקת ברחבי ארצות-הברית. כך, למשל, בית-המשפט הפדראלי לערעורים בקנזס דחה חוק שדרש מבוחרים פוטנציאליים לספק מסמכים המוכיחים את אזרחותם טרם הרשמתם להצביע. בטקסס, לעומת זאת, בית-המשפט העליון התיר אכיפת חוק נוקשה הדורש מהמצביעים להראות תעודה מזהה עם תמונה בקלפי.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט המחוזי בפנסילבניה, ארצות-הברית, פסק שיש לקיים איזור חיץ של 15 רגל (כ-4.5 מטרים) סביב בתי-חולים, משרדים רפואיים וקליניקות רפואיות, בו יוגבל חופש הביטוי. ארגון ה-ADF (Alliance Defending Freedom) ביקר את פסיקתו של בית-המשפט והודיע כי הארגון שוקל לערער על כך. הארגון מייצג תובעים המתנגדים להפלות אשר עוסקים, בין היתר, ב"ייעוץ מדרכות" מחוץ למוסדות רפואיים, שמטרתו להניא אנשים מביצוע הפלה. לטענתם, לכלל האמריקאים, גם לכאלה המתנגדים להפלות, יש חופש לדבר עם מי שיחפצו על אותן מדרכות ציבוריות. הארגון מסתמך על קביעה עדכנית של בית-המשפט העליון של ארצות-הברית, לפיה קביעת איזור חיץ בו יוגבל חופש הביטוי של 25 רגל (כ-10.7 מטר) מחוץ למרפאת הפלות במסצ'וסטס אינו חוקתי.

להמשיך לקרוא ←

בעקבות עת"ם (כלכלית) 37447-10-13 אפריקה ישראל תעשיות בע"מ נ' רשות ניירות ערך (פורסם בנבו, 28.1.2015).

צבי גבאי,* דון סוסונוב**

מבוא

העתירה שבבסיסה של רשימה זו היא הפעם הראשונה, מאז כניסתו לתוקף של חוק האכיפה המנהלית, שבה הובאה עתירה מנהלית נגד החלטת ועדת האכיפה המנהלית של רשות ניירות ערך לפתח דלתה של המחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב.[1] אכן, יאמר כבר עתה, לעתירה זו משמעויות נרחבות הנוגעות לאופי ההליך המתנהל מול ועדת האכיפה המנהלית, ובהן נטל הראיה המוטל על הרשות, אופי הביקורת השיפוטית על קביעותיה של הוועדה, שיקולים בהטלת אמצעי אכיפה מנהליים, קיומה של זכות שתיקה בהליך בירור מנהלי וכן מקומה של טענת "סיכון כפול" בהליך זה. אולם, קצרה היריעה מלהעמיק בעניינים אלה ולפרט את כולם במסגרת רשימה זו, ועל-כן הרשימה תתמקד בשאלה אחת בלבד – האם מבחן העזר האופטימאלי שעל-פיו יש לקבוע אם מידע על אירוע עתידי בחברה ציבורית (שהתממשותו אינה ודאית) המהווה "מידע מהותי" למשקיע סביר, הוא מבחן ה"סבירות/עוצמה" בהתאם לדיני ניירות הערך הישראליים? להמשיך לקרוא ←

 יורשיו של הזמר בוב מארלי הגישו תביעה שעניינה השימוש בדמותו של הזמר המנוח בניגוד לחוק העוולה המסחרית (Trademark Act). לטענת היורשים השימוש בדמותו הותרה לחברה Fifty-Six Hope Road Music בלבד, וזאת אך ורק כדי לשמר את המסר החברתי בו האמין. היורשים טענו כי השימוש ההמוני שעושות חברות רבות מהווה הפרה של החוק ויוצר הטעייה באשר למקור המוצרים. בית-המשפט לערעורים בארצות-הברית קבע כי הופרה הזכות לפרסום המצויה בידי היורשים ונוצרה הטעייה ממשית בעקבת שימוש בדמותו, ועל-כן אסר לעשות כל שימוש מסחרי בדמות הזמר ללא קבלת היתר מתאים מבעלת הזכויות. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט הפלילי בתאילנד גזר על שני פעילים-אקטיביסטים 30 חודשי מאסר בפועל, לאחר שנמצאו אשמים בהעלבת משפחת המלוכה התאילנדית. האקטיביסטים, בשנות העשרים לחייהם, השתתפו במחזה שהועלה באוניברסיטה לציון ארבעים שנה להתקוממות הסטודנטים נגד המשטר הצבאי בתאילנד. החוק עליו התבססה ההרשעה (lese-majeste laws) הוא חוק שנשאר כמעט ללא שינוי מאז 1908 ונועד להגן על בכירי בית המלוכה. נציגי השלטון הצבאי במדינה הבהירו כי בכוונתם להמשיך לאכוף את החוק שלטענתם הוא עניין של ביטחון לאומי. להמשיך לקרוא ←

 בית הנבחרים במדינת יוטה, ארצות-הברית, אישר הצעת חוק המאפשרת לבצע הוצאה להורג על-ידי כיתת יורים. מטרת החקיקה היא לאפשר דרך אלטרנטיבית לשיטת ההוצאה להורג באמצעות זריקה קטלנית, היות והסם המשמש בזריקה הפך למורכב להשגה. עונש המוות נותר נושא שנוי במחלוקת ברחבי ארצות-הברית, ומדינות רבות מבקשות להביא לסיום שיטת ענישה זו או להחיל רפורמות שונות בעניין. כך, לדוגמה, בחודש ינואר האחרון עלתה הצעת חוק בבית המחוקקים של וושינגטון המבטלת את עונש המוות, ובמדינת אינדיאנה הוצגה בסנאט חקיקה שמטרתה להביא לביטולו של עונש המוות במדינה.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט לענייני משפחה בבריטניה (EWHC – Family Division) קבע באופן תקדימי כי בשל התמשכות ההליכים הרשויות במחוז נורת'המפטונשייר תשלמנה פיצויים בגובה 12,000 ליש"ט לילד שנמסר לאימוץ על-ידי אימו. תחילתו של המקרה באם שמסרה את בנה לאימוץ כבר בהיותו בן 15 ימים בשל אי-מסוגלות אישית לטפל בו, אך רק לאחר 6 חודשים הסתיימו הליכי הטיפול בבקשה והילד הועבר לחזקת סבו וסבתו בלטביה. בית-המשפט ציין כי הרשויות לא נהגו בילד ברגישות המתאימה, החליפו את העובדים-הסוציאליים האחראים עליו מספר רב של פעמים, והכשילו בפועל את הטיפול בו באופן שסיכן את התפתחותו של הילד. להמשיך לקרוא ←

 בקנדה הוכרה זכות השביתה כזכות חוקתית. התהליך המשפטי בסופו הוכרה הזכות החל בשנת 2007, אז נחקקו בפרובינציית ססקצ'ואן שבקנדה שני חוקים המגבילים את זכויות העובדים. האחד קבע כי במפעלים חיוניים אסור לעובדים לשבות באופן חד-צדדי; והאחר הגביל את חופש ההתאגדות של עובדים. ארגון העובדים של ססקצ'ואן עתר נגד חוקתיות החוקים, ולאחרונה בית-המשפט העליון של קנדה קבע בפסק-דין תקדימי כי זכות השביתה היא זכות חוקתית, ובכך הפך החלטות קודמות שלא כללו את זכות השביתה תחת חופש הביטוי שנכלל במפורש בחוקה הקנדית. בתוך כך, הדגיש בית-המשפט את החשיבות של פעולה מאוגדת והיכולת לאיים בשביתה במסגרת משא ומתן.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט המחוזי בהאג אישר את הסגרתו של אזרח רוסי לארצות-הברית, אשר על-פי החשד מעורב בפשעי סייבר חמורים שנזקם נאמד במאות מיליוני דולרים. על-אף בקשתה של רוסיה להסגיר את החשוד אליה, הוא יועבר לניו-ג׳רזי, ויואשם בפריצה למאגרי מידע השייכים לבנקים ולקמעונאים גדולים בארצות-הברית, שדרכם קיבל גישה ליותר מ-160 מיליון מספרי כרטיסי אשראי. החשוד טען שהסגרתו לארצות-הברית תאפשר למדינות נוספות מלבד ניו ג׳רזי להעמידו לדין על עבירות אחרות שבגינן לא הסגירו אותו, וזוהי למעשה הפרה של הסכם ההסגרה בין הולנד לארצות-הברית. עם זאת, בית-המשפט קבע כי ההסגרה תהיה לארצות-הברית מפני שבקשת ההסגרה מצידה קדמה בארבעה-עשר שבועות לבקשה שהוגשה על-ידי רוסיה. להמשיך לקרוא ←