אחד הכלים החשובים להתמודדות עם מתחים ושסעים בחברה הרב-תרבותית הוא עקרון הסובלנות. ככל שהחברה רב-תרבותית יותר ושסועה יותר כן עולה החשיבות של הסובלנות ושל הפנמתה על-ידי כל מרכיבי החברה. מאמר זה דן במונח "סובלנות" בחברות דמוקרטיות המחויבות לזכויות אדם. המאמר בוחן את המובן הגרעיני של הסובלנות, שפּוּתח בחוקתיות הליברלית הקלסית, אשר עיקרו הימנעות מפגיעה בתרבותו של ה"אחר" חרף אי-הסכמה לתרבות זו וקיומו של יחס שלילי כלפיה. כן נבחן הוויכוח על-אודות הצורך להכיר גם בסובלנות אקטיבית, שבבסיסה עומדת, בין היתר, נקיטת צעדים אפרמטיביים להכללת תרבויותיהם של המיעוטים בפרהסיה הציבורית.

המאמר מתמודד עם השאלה איזה מובן של סובלנות ראוי לאימוץ בחברות דמוקרטיות. האם לצד הסובלנות הגרעינית יש לאמץ גם סובלנות אקטיבית? התשובה אינה אחידה, והיא נגזרת ממאפייניה של כל חברה וחברה ומעיקרי הנדסתה החוקתית. במדינות שנאמנות לחוקתיות ליברלית קלסית, ואשר מבקשות להשיג באמצעותה לכידוּת חברתית, הכרה בסובלנות אקטיבית עלולה להיות מסוכנת. לעומת זאת, במדינות שקיימת בהן חוקתיות רב-תרבותית, או במדינות לאום שפועל בהן מיעוט לאומי משמעותי, ראוי לאמץ לצד המובן הגרעיני של הסובלנות גם את הסובלנות האקטיבית. סובלנות זו ראויה במיוחד לאימוץ במדינת-ישראל, לנוכח מחויבותה ליהדות במציאות של חברה שסועה. מחויבות זו מציבה אתגר ניכר ללכידוּת החברתית, ואחד האמצעים החשובים להתמודד עימו הוא הטלת חובה חוקתית לנהוג בסובלנות אקטיבית, לשם ריכוך השסעים של החברה שלנו, לצד צעדים חוקתיים נוספים. בישראל מחויבות לסובלנות אקטיבית לצד המובן הגרעיני של הסובלנות היא צו השעה.

חלקו האחרון של המאמר בוחן את יישומו המעשי של הדיון התיאורטי תוך היזקקות לשני פסקי-דין בולטים של השופטת אילה פרוקצ'יה. עניין קפלן, שעסק בסגירת בתי-הקולנוע בשבת בירושלים, מדגים את חשיבותה של המחויבות לסובלנות במובנה הגרעיני, ואילו עניין המסגד, שבו סירבה עיריית באר-שבע לייעד מקום שהיה בעבר מסגד לטובת מוזיאון לתרבות האסלאם, מדגים את חשיבותה של המחויבות לסובלנות אקטיבית במדינת-ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

להורדת המאמר המלא

Toleration in a Jewish and Democratic State in light of the Rulings of Justice Ayala Procaccia

Gershon Gontovnik

Abstract

The principle of toleration is one of the important tools needed to deal with divisions and disagreements in a multicultural society. This article examine the core meaning of the term developed in classical liberalism constitutionalism, aiming to refrain from infringing the fulfillment of the culture of "others". The article also examines the need to develop an active toleration, which aims to achieve a positive inclusion, mainly of minorities' cultures, at the public sphere.

The article deals with the question which of the different meanings of Toleration should be adopted in democratic societies? The answer may vary according to the specific characteristics of each society. The core meaning is more suitable to societies adopting classical liberalism constitutionality. On the other hand, in nation states with a large national minority or the one adopting multicultural constitutionality, one should adopt active toleration as well. Active toleration It is highly suitable to be adopted in Israel, which is a divided society, committed nevertheless to promote the Jewish culture. Adopting this meaning of toleration will help to ease the cultural tensions which our society suffers from.

The last part of the article examines the practical application of the normative discussion as reflected in Justice Procaccia's rulings regarding toleration both in its core meaning and active aspects.