אתר משפט ועסקים

תכלית החברה בעקבות מהפכת הדיווח הסביבתי*

תומר ניב**

"זו אינה יותר ממשלה של העם, על-ידי העם ולמען העם. זו ממשלה של התאגידים העסקיים, על-ידי התאגידים ולמען התאגידים."

(דברים המיוחסים לרת'רפורד הייז, נשיאה ה-19 של ארצות-הברית, מתוך יומנו, 1888)

הקדמה

בשנים האחרונות מתחוללות תמורות בעולם העסקי, דוגמת התפתחות הממשל התאגידי ואחריות חברתית של תאגידים, המערפלות את תכליתה הקלאסית של החברה להשיא רווחים לבעלי מניותיה. התעצמותם של תאגידי-העל, לצד הקצנת הפערים הסוציואקונומיים באוכלוסייה, מחייבים שינוי תפיסתי בנוגע לתפקידו של המגזר העסקי. מטרתה של רשימה זו היא לבחון כיצד מהפכת הדיווח הפיננסי והלא-פיננסי בדגש על תחום הגנת הסביבה, משפיעה על תכלית החברה. אטען כי שיקוף מידע לציבור משנה את המציאות, וכפועל יוצא מכך, חברות עסקיות מאמצות תפיסה חברתית שתוביל לחברה יציבה וצודקת יותר. יש המצטטים בהקשר זה את שופט בית-המשפט העליון האמריקאי לואי ברנדייס אשר אמר כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר". לטעמי אנלוגיה מתאימה יותר, הכוללת ציפייה לשינוי מצד החברות העסקיות, היא הכלל בתורת הקוואנטים – עצם הצפייה בניסוי משפיעה על המדידה הנעשית בו. להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט בקלן, גרמניה, דחה תביעה שהגישו משפחות של נפגעי תקיפות שנגרמו מכלי-טיס בלתי מאוישים (כטב"מ) של ארצות-הברית בתימן, נגד ממשלת גרמניה. התובעים האשימו את הממשלה באחריות לנזק שנגרם להן כתוצאה מפעולות התקיפה, בשל העובדה שהיא לא מונעת את הפעלת בסיס רמשטיין האמריקאי בשטחה. על-פי התובעים, הבסיס משמש לממסור התקשורת בין כלי הטיס למפעיליהם היושבים בארצות-הברית. טענות התובעים נדחו על-ידי בית-המשפט שקבע כי אין לממשלת גרמניה בסיס משפטי לאסור את השימוש האמריקאי בבסיס. עם זאת, המקרה מהווה תקדים משום שבפעם הראשונה מדינה המספקת תמיכה צבאית לתוכנית הכטב"מ האמריקאית מאפשרת לתביעה מסוג זה להישמע.

להמשיך לקרוא ←

 הפרלמנט הצרפתי העביר פה-אחד חוק שאוסר על רשתות מזון לזרוק מזון שאסור למכירה אך עדין ראוי לאכילה. החוק מחייב לתרום את המזון לצדקה או להעבירו לשימוש כמזון לבעלי-חיים. החוק החדש מטיל סנקציה בדמות קנס מקסימלי של עד 75 אלף אירו. החוק הוא חלק ממגמה רחבה בצרפת להקטין במחצית את כמות המזון שנזרק מדי שנה, וחלק מניסיון עולמי שצובר תאוצה להילחם בתופעה של זריקת מזון רב לאשפה בעוד אנשים רבים רעבים לפת לחם. המחקרים מראים שהצרפתי הממוצע זורק מדי שנה כ-20–30 קילוגרמים של מזון.

להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית פסק פה אחד בעניין Henderson v. United States כי החוק הפדרלי האוסר על עבריינים להחזיק בנשק אינו מונע מבית-המשפט לאשר מכירה או העברה של נשק שבבעלות עבריין לצד שלישי. העותר, סוכן משמר גבול אמריקאי לשעבר בשם טוני הנדרסון, שסיים לרצות שישה חודשי מאסר בגין הפצת מריחואנה, רצה למכור כלי-נשק שבבעלותו לחברו. המדינה טענה שהחוק מתיר העברה של נשק לסוחר נשק עצמאי שימכור אותו בשוק הפתוח, אך אינו מאפשר העברתו לצדדים שלישיים. בית-המשפט פסק כי הפרשנות הזו לחוק מרחיבה את תחולת החוק הפדרלי יתר על המידה, ושכאשר שוכנע בית-המשפט כי הנשק לא יוותר בשליטתו של העבריין, בסמכותו לאשר את העברתו או מכירתו לצד שלישי.

להמשיך לקרוא ←

זמן לאותות אחרים? סוגיות בהגנה על סימני מסחר בלתי קונבנציונאליים

נל בן עמי*

מבוא והצגת הבעיה

פרק א:    סימני מסחר בלתי קונבנציונאליים

פרק ב:    האם ראוי להגן על סימני מסחר אלו?

              1. בעיות בהגנה על סימני מסחר בלתי קונבנציונאליים

              2. תכליותיה של ההגנה על סימני מסחר בלתי קונבנציונאליים

פרק ג:     המלצות להמשך – מהו הדין הרצוי?

סיכום להמשיך לקרוא ←

 במאמר שפורסם בכתב-העת California Law Review בוחנים Elizabeth E. Joh  ו-Thomas Wuil Joo (אוניברסיטת קליפורניה) את השלכותיהן של פעילויות ממשלתיות חשאיות לתפיסת הונאות בשוק ההון על צדדים שלישיים, ואת הצורך ברגולציה נרחבת בתחום. במספר חקירות הונאה פיננסיות שנערכו לאחרונה, סוכנים חשאיים של ה-FBI הציעו את עזרתם לחשודים בניפוח מחירי מניות ("הרצת מניות") על-ידי רכישת מספר גדול של מניות למטרות מניפולטיביות. תוצאות פעילויות כאלו עשויות לפגוע במשקיעים תמימים שרכשו מניות במחיר שהיה מנופח ומוטעה על-ידי סוכני הממשלה עצמם. המאמר בוחן את הדוקטרינות המשפטיות הקיימות ומציע מהליכים רגולטורים שיגנו על אותם צדדים שלישיים שנפגעו כתוצאה מאותה פעילות חשאית. להמשיך לקרוא ←

  על-מנת לעודד חברות אשר נפגעו מתקיפת סייבר לשתף את הרשויות בכך, אישר בית הנבחרים האמריקאי הצעת חוק, שכעת ממתינה לאישור הסנט, על-פיה חברות אשר ישתפו את הרשויות בפגיעה שנגרמה להם כתוצאה ממתקפת סייבר, יזכו לחסינות מפני תביעות מצד לקוחותיהם, עקב הפגיעה בפרטיותם הנובעת מהעברת הנתונים לרשויות. על אף התמיכה של המגזר העסקי בחוק, ארגוני זכויות אדם חוששים שאם יתקבל, אזי המידע שיועבר לממשל יוכל לשמשו למטרות נוספות, לרבות חקירות ואיסוף פרטים על הלקוחות, מעבר לשימוש במידע לצורכי התגוננות עתידית מהתקפות סייבר. מעבר לכך, הבית הלבן טוען שהענקת החסינות לחברות אינה מותנית בנקיטת אמצעים למניעת התקפת הסייבר מלכתחילה, ומכאן החשש שהחסינות רחבה מדי. להמשיך לקרוא ←

סובייקטיביות חובת הדיווח של נותני שירותי מטבע

אורן חייקין*

מבוא[1]

נותן שירותי מטבע הוא בעל מקצוע החייב ברישום לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. עיקר עיסוקו, כך קובע סעיף 11(ג)א – הוא המרת מטבע, מכירה ופדיון המחאות נוסעים, החלפת מטבע, ניכיון צ'קים ועוד פעולות כיוצא באלו. כינויים הרווח של נותני שירותי מטבע הוא חלפני כספים, או בשפה היום-יומית "צ'יינג'" (Change). להמשיך לקרוא ←

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית הגביל לאחרונה את יכולתם של שוטרים לערוך חיפוש ברכב באמצעות כלבים לאיתור סמים אסורים. בית-המשפט קבע כי עצירת רכב בעקבות עבירת תנועה שנצפתה על-ידי שוטר לא מאפשרת ביצוע חיפוש, היות שהדבר מאריך את זמן העצירה מעבר לזמן הנדרש לטיפול בעבירה המקורית ולכן מנוגד לתיקון הרביעי לחוקה האמריקאית. בית-המשפט לא נתן דעתו אם ספק סביר ביחס להחזקת סמים מהווה עילה מספקת לביצוע חיפוש.

להמשיך לקרוא ←