בית-המשפט העליון של ארצות-הברית קבע שאמירות של תלמידים בשיחות אישיות עם מוריהם המרמזות או מעידות על התעללות אפשרית שעברו עשויות לשמש כראיה במשפט, גם אם הקטינים לא יעידו בסופו של דבר בפני בית-המשפט. עוד קבע בית-המשפט כי לא קיימת זכות חוקתית לחקירה נגדית של הקטינים בתיקים כאלו, למעט מקרים שבהם מלתכחילה הם (או מי מטעמם) הגישו תלונה במשטרה על מעשה התעללות, תלונה שיש בה כדי להביא להגשת כתב אישום. עם זאת, הדגישה דעת הרוב, כי מטרת השיחות בין מורים לתלמידיהם צריכה להיות מבוססת על הרצון להגן עליהם ולא לעודד אותם להתלונן. בישראל, סעיף 368ד(ב) לחוק העונשין מטיל חובת דיווח כלפי עובד חינוך ביחס לקטין הנמצא באחריותו, אשר נדרש לדווח למשטרה או לרשויות הרווחה על חשד סביר להתעללות בקטין בידי האחראי עליו. בשונה מארצות-הברית, בישראל תלונת הקטין תיבחן ורק היא תוכל לשמש ראיה להעמדה לדין פלילי של החשוד.

 חקיקה חדשה בארצות-הברית מבקשת להטיל מגבלות על עורכי-דין ברשתות החברתיות. החוק המוצע, אשר יידון בישיבה הקרובה של לשכת עורכי-הדין בניו-יורק, דורש מעורכי-הדין הבנה ושליטה בתחום הרשתות החברתיות, ומטיל עליהם אחריות נרחבת ביחס לפעילות בזירת המדיה החברתית, לצד חובות קונקרטיות דוגמת החובה לשמור על מהימנות המידע המשפטי שהם מפרסמים בפרופילים חברתיים; החובה לתקן כל מידע מטעה שפורסם על-ידי אחר המופיע בפרופיל שלו; והחובה לשמור עותקים של התקשרות עם לקוחות ברשתות החברתיות. חקיקה זו מהווה צעד משמעותי של הסדרה משפטית בתחום דיני האינטרנט.

 לאחר חמש שנות מאבק, פירסם בית המחוקקים בפלורידה, ארצות-הברית, הצעת חוק הקובעת קווים מנחים לשופטים המתבקשים לפסוק מזונות. מטרת הצעת החוק היא להפחית את שיקול-דעתם של השופטים בנושא שעיקרו דיני נפשות, תוך קביעת כלי חישובי אובייקטיבי. בין הפרמטרים המוצעים לקביעת גובה המזונות כלולים, למשל, מספר שנות הנישואים של הזוג והבדלים בהכנסותיהם. בישראל, אין נוסחה רשמית עלי חוק הקובעת את גובה המזונות בכל מקרה ומקרה, וזה ייקבע בהתאם לנסיבות המקרה בשילוב שיקולים סובייקטיביים. בשנת 2012 התכנסה ועדת שיפמן והמליצה לעגן בחקיקה נוסחה קבועה, אך הדבר טרם התממש.

 בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008 מדינת אילינוי שבארצות-הברית נכנסה לחוב כספי של כ-100 מיליארד דולר. על-מנת להתמודד עם החוב התקבל בשנת 2013 תיקון לחוק הפנסיה של המדינה, שהחיל שורה של קיצוצים תקציביים בזכויות הפנסיה של האזרחים. בין היתר, הוארך גיל הפרישה, נקבעה מכסה לגובה המשכורת שממנה ניתן להפריש כספים לקרן והופחת שיעור ההפרשה המקסימלי לקרן. לאחר יישומו של החוק הוגשו מספר עתירות בדבר אי-חוקיותו, ולאחרונה הכריז בית-המשפט העליון של אילינוי כי החוק אינו חוקתי, מכיוון שהוא סותר את פרק 13 לחוקת אילינוי האוסר על פגיעה בזכויות פנסיוניות עתידיות. בעקבות פסק-הדין וביטול התיקון, יאלץ הממשל באילינוי למצוא פתרונות אחרים לשיפור המצב הכלכלי.

 האם הזכות לפרטיות של אורחים בבתי-מלון גוברת על האינטרס הציבורי של שלום הציבור? בית-המשפט העליון של ארצות-הברית קבע כי שוטרים לא רשאים עוד לעשות שימוש ברשימת האורחים בבתי-מלון, ואם הם מבקשים להיחשף לרשימה עליהם לקבל לצורך כך צו מבית-המשפט. בית-המשפט קבע כי לא ניתן לאפשר את המצב האבסורדי ששרר עד כה בו מנהלי המלונות לא יכלו להתנגד לחיפוש של המשטרה שהתבסס על רשימת שמות האורחים, אלא רק להגיש התנגדות לבית-המשפט וזאת לאחר שהחיפוש בוצע. נראה, אם כן, שפסיקתו של בית-המשפט העליון מבכרת את זכות החיפוש ההוגן והזכות לפרטיות על-פני האינטרס הציבורי של שלום הציבור.

 ועדה של האו"ם פירסמה דו"ח התוקף את מדיניותה של אירלנד כלפי ביצוע הפלות, וקרא לה לשנות את החקיקה הקיימת בנושא. הוועדה הביעה צער ודאגה כלפי החוק האירי, הקובע כי ביצוע הפלה היא עבירה פלילית גם במצבים של אונס, ותקוותה היא שהדו"ח יקרב את אירלנד לסטנדרט של זכויות האדם במישור הבינלאומי. עוד המליצה הוועדה כי אירלנד תערוך שינויים בחוקתה ותהפוך אותה לשוויונית יותר מבחינה מגדרית, תגביר את הייצוג הנשי בתפקידי מפתח, ותנקוט בצעדים לצמצום הפערים בשכר. נושא ההפלות נתון למחלוקת רבה באירלנד ובצפון אירלנד, שכנתה, והתעורר בין היתר בעקבות שתי פרשות. הראשונה, החלטתו של בית-המשפט העליון של אירלנד שאסר על ניתוק אישה הרה ממכשיר החייאה, בנימוק שחייו של עובר עדיפים על חיי אימו; האחרת, מותה של אזרחית צפון אירלנד בעקבות הריון מסוכן, לאחר שבית-החולים שטיפל בה סירב לבצע הפלה.

 האם למדינה מגיע מעשר מן היבול הגדל ונקצר בתחומה? בית-המשפט העליון של ארצות-הברית קבע כי החלטת הממשלה להפקיע אחוז מסוים מגידולי הצימוקים בכל שנה אינה חוקתית. עד כה הממשלה הורתה למגדלי הצימוקים לשמור חלק מהיבול כדי לאזן את מחירי הצימוקים, תוך שהיא משלמת להם על החלק השמור פחות משווי השוק שלהם. בית-המשפט קבע כי היבול הוא רכוש פרטי של המגדלים, ועל-כן אם הממשלה מעוניינת להפקיעו עליה לשלם מחיר מלא עליו בהתאם לשווי השוק שלו.

השתתפו בהכנת הסקירה: גיא אבידור, ליאור גולדווסר, עדי מילר, נעה נוידרפר ודרור שריג. ערך: ניב אמיתי.