ספר אוריאל – דבר המערכת | רות זפרן ושחר פרידמן (כרך כ)

פורסם בתאריך 19/01/2017 מאת אתר משפט ועסקים

אנו גאים ונרגשים להביא לפניכם את כרך כ של כתב העת משפט ועסקים – כרך חגיגי המוקדש לפרופ' אוריאל פרוקצ'יה, חבר ועמית יקר.

הכרך, הארוג בחוטי דעת ורוח השלובים יחד ליצירה יוצאת דופן, משקף, כך אנו מקווים, את מקצת ממאפייניו של אוריאל, ומהווה הזדמנות להכיר את מנעד תחומי מומחיותו. לאורך שנות הוראתו ובמסגרת מחקרו, אוריאל מפליג לדיסציפלינות שאינן מוכרות לרבים מן המשפטנים, אל תחומי דעת חיצוניים למשפט ואל עולמות תוכן החבויים בו, ובכלל זה – נוסף על דיני התאגידים – גם לניתוח הכלכלי של המשפט, לחיבור שבין משפט ותרבות, ולכל אלה יחד. בכל אחד מהם אוריאל הוא חלוץ במשפט הישראלי ואיש מפתח בו. אנו סבורים כי קובץ המאמרים שבכרך זה מבטא לא רק את רוחב תחומי העניין של אוריאל, אלא גם את העומק המחקרי המאפיין אותו הן כחוקר וכמורה והן כבן שיח.

העבודה על הכרך, שראשיתה בכנס שנערך בחודש מרץ 2014, ארכה שנים מספר. בעבודת העריכה השתתפו ארבע מערכות של כתב העת משפט ועסקים, ולכולן שלוחה מכאן התודה. תודה מיוחדת למתן סטמרי, לדפנה גסנר-פרנבך ולאבינדב פרויס, עורכי כתב העת בשנת תשע"ז, אשר מלאכת עריכתו של כרך זה נפלה ברובה בחלקם.

לקריאת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה זפרן רות, כרך כ (2017), מהדורת הדפוס, פרידמן שחר | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: דיני הלחימה במרחב הסייבר: אתגרים והזדמנויות | רן יוסף

פורסם בתאריך 02/01/2017 מאת אתר משפט ועסקים

דיני הלחימה במרחב הסייבר: אתגרים והזדמנויות

רן יוסף*

מבוא

קשה לדמיין את החיים המודרניים ללא חשמל, תקשורת אלחוטית או מרשתת. תופעות אלה מהוות את היסודות של החברה האנושית בת זמננו, המתאפיינת בשימוש גובר ברשתות חברתיות, באמצעי תקשורת חכמים, במסחר במרשתת, בצריכת מידע דרך הרשת ועוד. עם זאת, בעוד תופעות אלה נחשבות תמימות, ומנוצלות לרוב לצרכים אזרחיים, גם כוחות לוחמים עושים בהן שימוש רב. רוב הצבאות המודרניים עושים שימוש במחשבים ובאמצעים אלקטרוניים אחרים, ביניהם גם כאלה שמבוססים על תקשורת לוויינית ומקוונת, בין לצורך הניהול הצבאי היומיומי ובין לצורכי לחימה, ריגול וביטחון שוטף.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה יוסף רן, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.12.2016

פורסם בתאריך 27/12/2016 מאת אתר משפט ועסקים

 בית-המשפט העליון של מדינת ארקנסו הפך את החלטת בית-המשפט הקודם שהתירה רישומם של זוגות חד-מיניים כהורים בתעודות הלידה של ילדיהם בהליך משפטי מקוצר. לפי החלטה זו, אין לראות בזוגות חד-מיניים כהורים לשם רישומם בתעודות לידה, נוכח היעדר קשר ביולוגי לילדיהם. בית-המשפט פסק כי לא מדובר בהפרת זכויותיהם של ההורים אלא בהיצמדות לקשר הביולוגי בין הילד להורה שאינו פוגע בעקרונות חוקתיים. כל זאת למרות העובדה שהחוק המסדיר את הליך הרישום בתעודת לידה של הורים הטרוסקסואלים אינו דורש מהם להוכיח קשר ביולוגי לילדיהם. אף מדינת ישראל אינה מכירה בזכותם של זוגות חד-מיניים להינשא; עם זאת, לאורך השנים קידם בית-המשפט העליון את מעמדם באמצעות פסיקה. כך, למשל, בפרשת בן-ארי הורחבה ההכרה בזוגות חד-מיניים ואלו זכו לסטטוס של "ידועים בציבור", אשר מקנה מעמד דומה בתחומים מסוימים לזוגות נשואים. בדומה לארקנסו, גם בישראל נדונה סוגית רישום שני הורים מאותו מין בעקבות הליך פונדקאות שנעשה מחוץ לישראל בפרשת מגד-ממט. באותה פרשה התאפשר רישום האב הלא-ביולוגי לפי הליך "צו הורות פסיקתי". השופטת נאור פסקה כי הלכה זו משרתת את טובת הילד ומאפשרת יצירת זיקה הורית לשני ההורים. השופט ג'ובראן הוסיף במישור החוקתי, במסגרתו בחן את ההסדרים המשפטיים, כי מניעת ההליך מזוגות חד-מיניים תוביל לתוצאה מפלה. בעקבות פרשה זו ובמסגרת הליך ספציפי שנדון בבית-המשפט לענייני משפחה בשנת 2015, פרסם היועץ-המשפטי לממשלה עמדה לפיה יש  להחיל דין דומה על זוגות חד-מיניים בעת רישום אם שאינה ביולוגית בהסתמך על אותו צו. להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

רשימה: עִזבונות דיגיטליים | מאורי הירש

פורסם בתאריך 26/12/2016 מאת אתר משפט ועסקים

עִזבונות דיגיטליים

מאורי הירש*

מבוא

עולם המחשבים והמרשתת (אינטרנט) מציב אתגרים רבים לעולם המשפט, שכן בעוד קצבו של הראשון דוהר, האחרון זוחל. את הניסיון לפתור בעיות בעולם המחשבים והמרשתת באמצעות כלים משפטיים ישנים נושנים, שנוצרו בחלקם על ידי אנשים שלא חלמו אפילו על טלוויזיה, המשיל שופט בית המשפט העליון מישאל חשין ז"ל לדוגמה דמיונית מעולם הרפואה: "על דרך ההפלגה ניתן לומר כי הנה זה נָתַנּוּ בידיו של רופא מנתח כלֵי-ניתוח שהיו בשימוש לפני מאה שנים, ומבקשים אנו אותו לבצע ניתוח הנערך בימינו באמצעות משקפי-מיקרוסקופ". מילותיו של השופט חשין מבהירות את הפערים שנותר עדיין לגשר עליהם, ומציירות את תמונת המצב של המפגש המורכב שבין העולם המוחשי לעולם הדיגיטלי הלא-מוחשי. ברשימה זו אבקש לנוע בין שני עולמות אלה באמצעות דיון בעזבונו הדיגיטלי של אדם ובאתגרים שבהסדרת הטיפול בו.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה הירש מאורי, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , , , | 4 תגובות

האומנם הגנת הילד רווחת במשפט הישראלי? | יאיר רונן וישראל צבי גילת (כרך יט)

פורסם בתאריך 13/12/2016 מאת אתר משפט ועסקים

במאמר זה נטען כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני אנשים בסביבתו האינטימית, אך לא כאדם שלם בעל זהות ובעל זיקות למשפחה ולקהילה, כפי שמתחייב מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד. עוד נטען כי אף לטעמם של אלה המבקשים להגן על הילד במבודד ממשפחתו, בהתבסס על אתוס ליברלי-אינדיווידואליסטי של זכויות הילד, אין הדין הנוהג מגן על הילד כראוי – לא בתוך משפחתו ולא מחוץ לה. הסדר הגנת הילד במתכונת הקיימת בישראל עשוי טלאים-טלאים ואינו ראוי כמכלול. כדי להדגים את טענותינו, נצביע בפרקי המאמר על הכשלים הקיימים במשפט הנוהג בישראל בכל אחד מן השטחים העוסקים ברווחת הילד. כן נעמוד במאמר על הגישה האידיאולוגית-ההיסטורית באשר להגנת הילד בישראל ועל השפעתה בהווה, ובסיומו נביע עמדה בנוגע לשינוי היסודי הנדרש בדין הנוהג כדי להגן על שלום הילד באופן המיטבי.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה גילת ישראל צבי, כרך יט (2015/2016), מהדורת הדפוס, רונן יאיר | עם התגים , | תגובה אחת

סקירת חדשות מעולם המשפט | 12.12.2016

פורסם בתאריך 12/12/2016 מאת אתר משפט ועסקים

 שינויים בחוק הפדרלי הפלילי של ארצות-הברית, אשר נכנסו לתוקף לאחרונה, מרחיבים את סמכות בתי-המשפט בכל הנוגע לחיפוש ולתפיסת חומר דיגיטלי גם מעבר לאזור סמכות שיפוטם. הרחבת הסמכות חלה במקרים בהם חשוד מסתיר את מיקומו, מטשטש את פרטיו (anonymization), או כאשר מדובר בעבירות של הונאה ממוחשבת, בהן בוצעה עבירה במחשבים ממחוזות שונים בארצות-הברית. השינויים לחוק הוצעו על-ידי  הוועדה המייעצת על חוקים פליליים כחלק מכנס השיפוט של ארצות-הברית לשנת 2014. השינויים אושרו על-ידי  בית המשפט העליון והועברו לקונגרס כנדרש לצורך אישורם.לעומת ההסדר בחקיקה הפדרלית, הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – המצאה, חיפוש ותפיסה), התשע"ד-2014, הנמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, חוק ומשפט, מרחיבה את סמכות בית-המשפט בישראל אף יותר מהסמכות החדשה שניתנה לבתי המשפט האמריקאים. הסמכות המוצעת מסמיכה את בית-המשפט הישראלי לצוות על מחזיק בחומר מחשב להעבירו לרשויות, אף אם מקורו מחוץ לישראל. כמו כן, הגדרת המונח "מחזיק" כוללת בחובה גם ספקי שירות דואר אלקטרוני וספקי שירותי אחסון. הגדרה רחבה זו עלולה להוביל לכך שחומר מחשב יימסר לרשויות ללא ידיעתו של בעל החומר עצמו.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

על הפואטיקה של דיני המלחמה בספר דברים | אסנת ברתור (כרך כ)

פורסם בתאריך 11/12/2016 מאת אתר משפט ועסקים

המאמר דן באחד ההיבטים של יחסי-הגומלין בין החוק לבין הסיפור במקרא. הוא מציג ומנתח את היסודות הספרותיים, הסיפוריים והרטוריים שקיימים בילקוט דיני המלחמה שבספר דברים. בעזרת מושגים כגון "סימולציה של דיאלוג", "דיאלוג מובלע", "מחוקק מתערב", "תגובת מחוקק", "נקודת-מבט" ו"ייצוג של דיבור" – השייכים כולם לשיח של תורת הספרות והנרטולוגיה – הוא חושף את הפנים המוכרים פחות של חוקי התורה. הבסיס המתודולוגי לקריאה המתחקה אחר הפואטיקה של החוק המקראי הוא במידה רבה המחקרים הנעשים בשנים האחרונות במסגרת אסכולת "משפט וספרות".

להורדת המאמר המלא.

The Poetics of Deuteronomic Warfare Legislation

Assnat Bartor

Abstract

The article considers one aspect of the relationship between law and narrative in the Bible. It presents and analyzes the literary, narrative and rhetorical elements found in the Deuteronomic laws of warfare. Using notions such as "dialogue simulation," "implied dialogue," "lawgiver's intervention," "lawgiver's response" "point of view," and "representation of speech"—all of which belong to the study of literature and narratology—enables us to expose the less familiar aspects of the laws of the Pentateuch. The methodological basis for a reading that traces the poetics of biblical law is to a great extent the contemporary research conducted in the framework of the "law and literature" movement.

פורסם בקטגוריה ברתור אסנת, כרך כ (2017) | עם התגים , | כתיבת תגובה

סקירת חדשות מעולם המשפט | 27.11.2016

פורסם בתאריך 27/11/2016 מאת אתר משפט ועסקים

 בית-המשפט לערעורים במדינת מיזורי, ארצות-הברית, קבע שלא ניתן לכפות הורות על גבר המתנגד להשתלת ביציות שהופרו בזרעו בתוך רחמה של אשתו לשעבר; וכי לשם ביצוע ההליך נדרשת הסכמה וחתימה של שני הצדדים. בית-המשפט ביסס את הכרעתו על הזכות לפרטיות ועל סעיף ההגנה השוויונית הקבוע בתיקון ה-14 לחוקה האמריקאית. פרשת נחמני, שנידונה והוכרעה בבית-המשפט העליון הישראלי ב-1996, עסקה בשאלה דומה אך הדרך להכרעה בה שונה להפליא. בפרשת נחמני השופטים נמנעו מהגדרת מעמדן המשפטי של הביציות המופרות (כך גם בחוק הסכמים לנשיאת עוברים שנחקק בעקבות הפרשה); לעומת זאת, שופטי הרוב במיזורי בחרו להגדיר בדרך פרשנית את הביציות המופרות כ״רכוש משפחתי״. בנוסף, ממרחק עשרים שנים ורקע תרבותי שונה ראו שופטי המיעוט בשתי הפרשות את שלב ההפריה החוץ-גופית כקריטי. השופט קדמי סבר כי משלב זה נוצרה ״ישות״ ומעתה צד לא יכול לחזור בו מרצונו להורות; לדעת השופט טירקל ״הפוטנציאל לחיים״ שהחל בהפריה מטה את הכף לטובת האישה; והשופט Dowd ממדינת מיזורי אף הרחיק יותר באומרו כי עוברים מוקפאים הם ״בני אדם״ עם זכות לחיים ולפיכך אינם יכולים להיות ״רכוש משפחתי״ כפי שהגדירה אותם דעת הרוב.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה ארכיון, מהדורה מקוונת | עם התגים , , , , , , , , | כתיבת תגובה

התובענה הייצוגית ככלי לאכיפה אזרחית-ציבורית | אסתר חיות (כרך יט)

פורסם בתאריך 15/11/2016 מאת אתר משפט ועסקים

ברשימה זו אעמוד על כמה מן האתגרים שמוסד התובענה הייצוגית מציב בפני המשפט הישראלי כשמונה שנים לאחר חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, תוך בחינת גוף הפסיקה והחקיקה שהותווה בנושא זה לאורך שנים אלה. בפרק הראשון אעמוד על התוצאות המאכזבות שהתגלו במחקר האמפירי שעמד במרכזו של הכנס שלקראתו נכתבה רשימה זו, שעיקרן ריבוי תביעות-הסרק, מחד גיסא, והעדר מעורבות ויוזמה של רשויות ציבוריות בהגשת בקשות באמצעות מוסד התובענה הייצוגית בתחומי פעילותן, מאידך גיסא. לאחר-מכן, בפרקים השני והשלישי, אתחקה אחר חלק מן המנגנונים החקיקתיים והפסיקתיים שבאמצעותם מוסד התובענה הייצוגית מגשים את המטרות והאינטרסים הציבוריים שלצורך קידומם הוא נוסד. בין מנגנונים אלה ניתן למצוא, למשל, את הרחבת דיני המעמד ואת הסטייה מעקרונות הפיצוי הנוהגים בדין הפרטי, בין היתר לעניין הוכחת הקשר הסיבתי ולעניין הוכחת הנזק.

להורדת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה חיות אסתר, כרך יט (2015/2016) | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

מימון התדיינויות על-ידי צד שלישי | רונן אברהם (כרך כ)

פורסם בתאריך 14/11/2016 מאת אתר משפט ועסקים

מימון התדיינויות על-ידי צדדים שלישיים הינו נושא "חם" בעולם. קיימות חברות שנסחרות בוול-סטריט במאות מיליוני דולרים ואשר עוסקות אך ורק בזה. בישראל קיימים ניצנים ראשונים המעידים על אפשרות להתפתחותו של שוק מימון התדיינויות. מאמר זה מציג את התחום ואת הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות, ומגן על העמדה שיש לאפשר מימון כזה. המאמר מראה כי הריבית הגלומה בחוזי המימון משמשת אינדיקציה לחוזק התביעה כפי שהוא נתפס על-ידי השוק. המאמר מגן על העמדה שיש לאפשר את הצגת הריבית כראיה קבילה בבית-המשפט, משום שהדבר יביא לידי ייעול ההליך המשפטי, הורדת הריביות במשק והגדלת הרווחה המצרפית. עיקר המאמר עוסק בהפרכת הטענה כי קבלת הריבית כראיה מהווה פגיעה באושיות המשפט משום שיש בה כדי להפריט את ההליך השיפוטי.

להורדת המאמר המלא.

Third Party Litigation Funding

Ronen Avraham

Abstract

Third party litigation funding (TPLF) is a hot topic all over the world. TPLF Companies are traded on Wall Street at hundreds of millions of dollars. In Israel there are some first signs that a market for TPLF is likely to evolve. This article presents the topic of TPLF to the Israeli reader. It further presents the relevant legal issues and defends the position that TPLF contracts should be allowed. The article then explains why the implied interest rate in these TPLF contracts serves as an indicator of the strength of the underlying lawsuit as perceived by the market. The article finally defends the position that TPLF contracts should be admitted in courts because they will streamline the legal process, reduce interest rates and increase overall social welfare. Most of the article focuses on refuting the argument that admitting TPLF contracts into courts undermines the very foundations of the law because it privatizes the judicial process.

פורסם בקטגוריה אברהם רונן, כרך כ (2017) | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה