סימפוזיון: בלוק המפלגות – מדוע אנו בוחרים במפלגות גדולות ומקבלים מפלגות קטנות? | איתיאל בירן ועמוס עצמון

פורסם בתאריך 27/07/2020 מאת אתר משפט ועסקים

סימפוזיון: בלוק המפלגות

II. מדוע אנחנו בוחרים במפלגות גדולות ומקבלים מפלגות קטנות?

איתיאל בירן* ועמוס עצמון**

מבוא. פרק א: רקע עובדתי. פרק ב: התפלגות ופרישה. פרק ג: אחוז החסימה. פרק ד: אחוז החסימה – "עלייה" וקוץ בה. פרק ה: הצעה לדיון מחודש. סיכום.

מבוא

בתוך פחות משנה ולראשונה בתולדות מדינת ישראל, נערכו שלוש מערכות בחירות רצופות, שרק לאחרונה הסתיימו בהקמת ממשלה. הבחירות לכנסת ה-21 נערכו באפריל 2019, הבחירות לכנסת ה-22 נערכו בספטמבר 2019 והבחירות לכנסת ה-23 התקיימו במרץ 2020. רבות דובר על ההשלכות השונות של מערכות בחירות אלו על החברה בישראל. בתוך שלל ההיבטים העולים מתוך הפלונטר הפוליטי הזה, ברצוננו להפנות זרקור אל עבר תופעה ייחודית ומעניינת, ולנסות לענות על השאלה – מדוע אנחנו בוחרים במפלגות גדולות ומקבלים מפלגות קטנות?

בבחירות לכנסת ה-23 הועמדו לבחירתו של האזרח הישראלי לא פחות מ-29 מפלגות שונות.[1] מבין 6,453,255 אזרחים בעלי זכות בחירה, מימשו את זכותם האזרחית 4,615,135 בוחרים, המהווים 71% מכלל הזכאים. אלו הצליחו להכניס לכנסת שמונה רשימות בלבד – הליכוד, כחול-לבן, הרשימה המשותפת, ש"ס, יהדות התורה, העבודה-גשר-מרצ, ישראל ביתנו וימינה. כשבוחנים את הרשימות מקרוב, מגלים שמתוך שמונה הרשימות, חמש מהוות איחוד של מפלגות שונות. ימינה היא חיבור בין האיחוד הלאומי, הבית היהודי והימין החדש; יהדות התורה היא שילוב בין דגל התורה לאגודת ישראל; העבודה-גשר-מרצ היא תוצאת איחוד בין העבודה, גשר ומרצ; הרשימה המשותפת היא שילוב בין חד"ש, רע"מ, בל"ד ותע"ל; כחול לבן מחברת בין יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם.[2] כל זה אינו חדש. איחוד בין מפלגות שונות הוא לחם חוקה של הפוליטיקה הישראלית. כך, למשל, מקורה של מפלגת הליכוד הוא בברית בין הרשימה הממלכתית, המרכז החופשי, התנועה לארץ ישראל השלמה וגח"ל (שבתורה מהווה איחוד בין תנועת החירות והמפלגה הליברלית). מפלגת העבודה מקורה באיחוד, בין מפא"י, אחדות העבודה-פועלי ציון ורפ"י. אף מפלגת האיחוד הלאומי, המהווה חלק ממפלגת ימינה, כשמה כן היא, איחוד שנוצר במרץ 1999 בין מולדת, תקומה וחירות.

אז מה ייחודי במערכות הבחירות האחרונות? התוצאות שונות וכללי המשחק שונים. בבחירות לכנסת ה-21, יממה לפני סגירת הרשימות המתמודדות הומצא מושג חדש בישראל. מפלגת הבית היהודי ומפלגת האיחוד הלאומי הודיעו שירוצו ברשימה אחת עם מפלגת עוצמה יהודית – במה שכונה על ידיהן "בלוק טכני".[3] משמעות המושג, שלא היה ידוע בפוליטיקה הישראלית עד אז, היא איחוד לצורכי בחירות והיפרדות מיד לאחריהן. כלומר המפלגות מצהירות מראש שתתפלגנה לסיעות נפרדות מיד לאחר הבחירות. הן אפילו לא מנסות לאחד מנגנוני פעולה, מוסדות או תקנון. מתוך שמונה מפלגות שנבחרו לכנסת ה-23, שלוש התפצלו בסמוך לאחר הקמת הממשלה. כחול-לבן התפצלה לסיעותיה – יש עתיד, חוסן לישראל ותל"ם – ומתל"ם אף התפצלה סיעת "דרך ארץ". העבודה-גשר-מרצ התפלגה למרכיביה המקוריים, ואף סיעת העבודה עצמה התפלגה דה-פקטו, עת הצהירה חברת הכנסת מירב מיכאלי שתצביע נגד הממשלה, אף שהיא נחשבת כחלק מהקואליציה מבחינה טכנית. סיעת ימינה התפצלה גם כן, ימים בודדים טרם כינון הממשלה כשנציג סיעת הבית היהודי, הרב רפי פרץ, בחר להתפצל מהסיעה המאוחדת ולהיכנס לממשלה. במילים אחרות, אנו עדים לתופעה חדשה יחסית בפוליטיקה הישראלית והיא התאחדות ללא איחוד. ריצה משותפת במפלגות גדולות לעבר מטרה אחת – בחירות. אחריהן, חזרה לשגרת המפלגות הקטנות. בפועל, מדובר בתמרון טכני שנועד לעבור את משוכת הבחירות כפי שנבנתה על ידי המחוקק, אך ללא שינויים מהותיים בגודל המפלגות, על אף שזו הייתה כוונתו של המחוקק מלכתחילה. ועל כך נרחיב מיד.

התהליך שבו אנו מתמקדים קשור בטבורו למגבלות אחוז החסימה וחוקי התפלגות המפלגות. אלו מהווים זירת התנגשות בין רצון הבוחר, כוונתו של המחוקק והחופש הפרלמנטרי של נציגי המפלגות להתנהל תחת "חוקי המשחק" שנקבעו.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה בירן איתיאל, מהדורה מקוונת, עצמון עמוס, רשימות | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

הגבול שבין חופש הביטוי לבין בריונות רשת – האם יש לנו זכות חוקתית להיות בריונים? | ענת ליאור (כרך כג)

פורסם בתאריך 26/07/2020 מאת אתר משפט ועסקים

בריונות רשת הינה תופעה חברתית בקרב בני נוער המתאפיינת בשיח אלים, עוין, מתריס ובריוני במרחב הקיברנטי. תופעה זו נהייתה רווחת ובולטת מאוד בשנים האחרונות בישראל וברחבי העולם, ולפי סקר שנערך בשנת 2018, כל ילד שלישי בישראל נחשף לאלימות ברשת, וכל ילד רביעי שנפגע מאלימות ברשת אינו מדווח על הפגיעה. התעמרות חברתית מקוונת מחמירה דיכאון, פוגעת בביטחון העצמי ומגבירה תחושות של בדידות, הן אצל הקורבן והן אצל הבריון, ובמקרים קיצוניים היא עלולה אף לתרום להחלטתו של בן נוער להתאבד.

הקושי באסדרה (רגולציה) של תופעה חברתית זו נעוץ הן בהקשר החינוכי-החברתי שממנו היא צמחה והתפתחה ובאופיים של הצדדים המעורבים, והן בחוסר יכולתו של המחוקק לפעול נגד התופעה במישור האסדרתי מבלי לפגוע בזכות לחופש הביטוי, להגבילה או לצמצמה. כך, למשל, בשנים האחרונות נפסלו חוקים ייעודיים נגד בריונות רשת בארצות הברית ובקנדה, משום שנקבע כי הם מפֵרים את הזכות החוקתית לחופש הביטוי. קושי זה מתעצם לנוכח הזכות לחופש ביטוי אנונימי, אשר נקבעה כזכות חוקתית בישראל בפרשת מור. מנגנוני ההתמודדות הנוכחיים, לרבות חקיקה, חינוך והטלת אחריות על ספקיות המרשתת, אינם מצליחים לצמצם את היקף התופעה, וזו ממשיכה להוות בעיה חברתית קשה המשפיעה על בני הנוער בישראל ובעולם.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה כרך כג (2020), ליאור ענת, מהדורת הדפוס | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

חופש הביטוי של השופטים בישראל (ומגבלותיו) – על תופעת הביוש השיפוטי | מתן סטמרי (כרך כג)

פורסם בתאריך 23/07/2020 מאת אתר משפט ועסקים

תופעת הביוש עתיקת היומין זוכה בשנים האחרונות בהתעניינות ציבורית ניכרת, במיוחד על רקע הקלות שבה ניתן כיום לערוך ביוש ברשתות החברתיות. עם זאת, אין בנמצא הגדרה משפטית ברורה למונח "ביוש", ואף לא למכלול השלכותיו המשפטיות. המאמר הנוכחי תורם לשיח באמצעות בחינה של תופעת הביוש השיפוטי: תופעה שבה שופטים עושים שימוש בכוחם, בעל פה ובכתב, ומביישים במתכוון שחקנים שונים בהליך המשפטי.

המאמר פותח בניסיון להציע הגדרה כללית וראשונית של תופעה זו. לאחר חלק מקדמי זה, הפרק הראשון במאמר מסווג את הביוש השיפוטי לארבע קטגוריות: (1) ביוש שמיועד לבסס את הכרעת הדין; (2) ביוש שמיועד להטיל סנקציה חברתית, כלכלית או פלילית; (3) ביוש שמיועד לשנות את התנהגות המבויש בהליך המשפטי הנוכחי או בהליכים משפטיים עתידיים; (4) ביוש שיפוטי אגבי. הפרק השני מזהה את המשתתפים השונים בהליך המשפטי – בעלי הדין, באי כוחם של הצדדים, עדים, מומחים וצדדים שלישיים – העשויים להיות מושא לביוש השיפוטי, את מטרות הביוש השיפוטי המופנה כלפיהם ואת תוצאותיו. המאמר ממשיך ומציע הבחנה נורמטיבית בין ביוש שיפוטי לגיטימי לביוש שיפוטי לא לגיטימי. יש מקרים שבהם הביוש השיפוטי עשוי להיות ראוי, כאשר הוא נעשה ממניעים שיפוטיים מוצדקים ומיועד לשרת מטרות לגיטימיות, אך יש מקרים שבהם הביוש השיפוטי אינו רלוונטי להכרעה השיפוטית, הואיל ואין לו משמעות ישימה, ולכן הוא מהווה ביוש לא לגיטימי. החלק האחרון במאמר עוסק בצורך בהעלאת המודעות להשלכות המעשיות הנובעות מהפרקטיקה השיפוטית שהתהוותה. בשים לב לסנקציות הקיימות נגד שופטים מביישים, אטען כי דרוש ניסוח של קוד אתי שיפוטי עדכני שיתמודד עם התופעה על רקע הדילמות והאתגרים שנלווים לתפקיד השיפוטי.

לקריאת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כג (2020), מהדורת הדפוס, סטמרי מתן | עם התגים , , , , , , , , , | כתיבת תגובה

כבוד האדם כיסוד המכונן של דוקטרינת הקנטור | רוני רוזנברג (כרך כד)

פורסם בתאריך 26/06/2020 מאת אתר משפט ועסקים

דוקטרינת הקנטור קובעת כי אחריותו הפלילית של פלוני תוּפחת מרצח לעברת המתה קלה יותר אם הוא המית אדם כתוצאה מקנטור שהתרחש סמוך למעשה ההמתה. כך, ברוב המדינות בארצות הברית תוּפחת בנסיבות אלה אחריותו הפלילית של הממית מרצח להריגה. בישראל, לעומת זאת, בעקבות הרפורמה בעברות ההמתה, תוּפחת אחריותו הפלילית של הממית מרצח להמתה בנסיבות של אחריות מופחתת מכוח סעיף 301ב(ב)(1) לחוק העונשין. עמדה זו מעלה שתי שאלות מרכזיות – דוקטרינרית ופילוסופית: באילו תנאים תופחת האחריות הפלילית? ומהו הרציונל המוסרי המצוי בתשתית ההפחתה הפלילית במקרה של קנטור? עד היום הוצעו לדוקטרינת הקנטור שני רציונלים עיקריים: רציונל ברוח הפטור ורציונל ברוח ההצדק. מאמר זה מבקש להציע רציונל אחר, הנשען על כך שאחד הערכים המוגנים המצויים בבסיסה של עברת הרצח הוא שמירה על כבוד האדם, ובמקרה של המתה עקב קנטור הפגיעה בכבוד האדם פחותה מזו שברצח רגיל. המאמר מתייחס גם לסעיף הקנטור כפי שנוסח ברפורמת עברות ההמתה, ומצביע על ההשפעה שעשויה להיות לרציונל המוצע על פרשנותו של סעיף הקנטור החדש.

לקריאת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כד (2021), מהדורת הדפוס, רוזנברג רוני | עם התגים , , , | תגובה אחת

הערות על זכויות קבוצתיות בישראל על רקע ספרו של נתן לרנר על זכויות קבוצתיות והפליה במשפט הבין-לאומי | הילי מודריק-אבן חן (כרך כה)

פורסם בתאריך 21/04/2020 מאת אתר משפט ועסקים

במאמר זה אבחן סוגיות הנוגעות בהגנתן של קבוצות במשפט הישראלי בראי המסגרת התיאורטית המוצגת בספרו של נתן לרנר על זכויות קבוצתיות והפליה במשפט הבין-לאומי. מסגרת תיאורטית זו מבהירה, כיצד נהפך המשפט הבין-לאומי בדבר זכויות האדם ממערכת המגינה על זכויות הפרט בלבד למערכת המגינה גם על קבוצות ומכירה בחשיבותן של זכויות קבוצתיות שונות, ובראשן זכויות אתניות, דתיות, לאומיות ותרבותיות. במאמר איישם מסגרת תיאורטית זו על מנת לבחון את ההגנה המוענקת לזכויות קבוצתיות בישראל. לאחר שאדון בקצרה במונחים "קבוצה ו"קבוצה מוגנת" בהתאם להגדרות שבחר לרנר, אבהיר מיהן הקבוצות העונות על הגדרה זו שהמשפט הישראלי בחר להגן עליהן, ואברר את אופי ההגנה המוענקת להן. אטען כי הקבוצות שהמשפט בחר להגן עליהן באופן הרחב ביותר הן העדות הדתיות המוכרות בישראל, ואראה כיצד הדבר בא לידי ביטוי בחקיקה ובפסיקה. כן אראה כי אף על פי שקבוצות אתניות, תרבותיות ולשוניות עולות בגדר המושג "קבוצה מוגנת" על פי לרנר, בחר המחוקק הישראלי להעניק להן הגנה קבוצתית פחותה, שחוּזקה אך מעט על ידי הפסיקה.

לקריאת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כה (2022), מהדורת הדפוס, מודריק-אבן חן הילי | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

מעמדו של משפט האיחוד האירופי כדין זר בישראל – עיון באנטומיה של מערכת יחסים (חלק ראשון) | ליאור זמר ושרון פרדו (כרך כב)

פורסם בתאריך 18/04/2020 מאת אתר משפט ועסקים

ביטוי לחשיבותם ולמשמעותם של מקורות השוואתיים להתפתחות המשפט בישראל ניתן למצוא בחקיקה ובפסיקה המקומיות. מחקרים רבים בחנו והצדיקו את השפעתו של הדין הזר על התפתחות המשפט הישראלי. מחקרים אלה התמקדו ב"שיטות המשפט הגדולות" – השיטות האנגלו-אמריקניות והשיטות הקונטיננטליות. הסיבות ההיסטוריות לכך ברורות, וטבועות בעצם העובדה שהמשפט הישראלי מבוסס על שיטות משפט אלה ומשתנה ברוח השינויים החלים בהן. לצד זאת, המשפט הישראלי התפתח במרוצת השנים ונהפך לפסיפס רבגוני, אשר בסוגיות משפטיות מסוימות הטמיע דוקטרינות ופרשנויות הלקוחות משיטות משפט נוספות. אחת משיטות המשפט הבולטות ביותר בשנים האחרונות בזירה הבין-לאומית היא זו של האיחוד האירופי – גוש המדינות האירופיות המקדמות את ערכי הדמוקרטיה והשלום, ושותף הסחר הגדול והחשוב ביותר של מדינת ישראל, אשר השפיע רבות על התפתחותה של הפרשנות המשפטית בישראל. מאמר זה מהווה חלק ראשון מבין שני מאמרים הבוחנים – הראשון מבחינה עיונית והשני מבחינה אמפירית-דסקריפטיבית – את השפעתו של משפט האיחוד האירופי על התפתחות הפסיקה הישראלית בראי פסיקתו של בית המשפט העליון.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה זמר ליאור, כרך כב (2019), מהדורת הדפוס, פרדו שרון | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

רשימה: הרגע הסנודני (המוחמץ) של ישראל? בעקבות הגילויים האחרונים על איסוף מטא-דאטה על ידי השב"כ | עמיר כהנא

פורסם בתאריך 13/04/2020 מאת אתר משפט ועסקים

הרגע הסנודני (המוחמץ) של ישראל? בעקבות הגילויים האחרונים על איסוף מטא-דאטה על ידי השב"כ

עמיר כהנא*

מבוא. פרק א: מהו מטא-דאטה? פרק ב: הרגע הסנודני של ישראל – חשיפה אקספוננציאלית. פרק ג: חשיפת "הכלי". פרק ד: "הכלי" – התשתית המשפטית הגלויה. פרק ה: הרגע הסנודני של ישראל? 1. צריך רפורמה? אפקט מצנן; 2. צריך רפורמה? ישראל ואירופה; 3. צריך רפורמה? פיקוח ושקיפות. סיכום: רפורמות עושים על רקע של סקנדלים – הרגע הסנודני המוחמץ של ישראל

מבוא

בחודש יוני 2013 נודע לאזרחי ארצות הברית, בעקבות חשיפותיו של אדוארד סנודן, כי מדינתם אוספת את כל רישומי שיחות הטלפון שלהם (CDR)[1] באמצעות הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), במסגרת פעילות מודיעינית המכונה "תוכנית 215". החשיפה – יחד עם גילויים נוספים על היקף המעקב המקוון שמנהלת ארצות הברית אחר אזרחיה שלה, לרבות שיתופי הפעולה של הסוכנות לביטחון לאומי עם סוכנויות סיגינט[2] זרות אחרות (דוגמת אלו של בריטניה, אוסטרליה וקנדה), הולידה שערורייה ציבורית בארצות הברית ובעולם. גלי ההדף של הפרשה הביאו, בין השאר, לשתי חקירות עצמאיות של הממשל האמריקני כלפי הפעילות הסיגינטית של הסוכנות לביטחון לאומי,[3] לרפורמה בדיני המעקב המקוון בארצות הברית ובמדינות אחרות,[4] להפסקת שיתופי פעולה מודיעיניים עם ארצות-הברית ולביטול הסדר אזרחי-מסחרי להעברת מידע אישי בין חברות אמריקניות לאירופה.[5]

בישראל אנו חווים עתה – ואולי מחמיצים – "רגע סנודני" משלנו. החשיפה נעשתה לא במסגרת מרי אזרחי. היא גם לא נעשתה באופן מרוכז, אלא באמצעות הצטברות של ידיעות ומהלכים פוליטיים ששיאם בתחקיר של רונן ברגמן ועידו שברצטבוך,[6] לפיו שירות הביטחון הכללי אוסף "מטא-דאטה" (metadata) על תושבי ישראל, מהרגע שהוסמך לכך בחוק, היינו מזה כעשרים שנה, בהיקף חסר תקדים.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה כהנא עמיר, מהדורה מקוונת, רשימות | עם התגים , , , , , , | 4 תגובות

קריאה למיצוע הכנסה לכלל הנישומים | לימור ריזה (כרך כב)

פורסם בתאריך 24/03/2020 מאת אתר משפט ועסקים

הוראה של מיצוע הכנסה מופיעה באופן נקודתי בכמה שיטות משפט, אך זרה לדין הישראלי, וחבל. בשיטות משפט אנגלו-אמריקניות ואחרות קיימות כיום רק כמה הוראות מיצוע פרטניות ומסויגות המתייחסות לקבוצה של נישומים, אך אין הוראת מיצוע כללית המוצעת לכלל הנישומים. מאמר זה קורא למחוקק לאמץ לחקיקת מס הכנסה הוראה הממצעת את ההכנסה של הנישומים בתקופה קצרה, הפתוחה לכולם, שיש בכוחה למתן את השרירותיות הטבועה בשנת המס. עד כה העניק המחוקק רק מענה נקודתי לבעיה זו בשורה של חריגים, המבוזרים בחקיקה. שיטה קזואיסטית כזו אינה יכולה לתת פתרון מיטבי לכל התרחישים, שבהם החִיגָה סביב שנת המס אינה מובילה בזמן אמת לשומת אמת.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה כרך כב (2019), מהדורת הדפוס, ריזה לימור | עם התגים , | כתיבת תגובה

אינטרס ההסתמכות של מתיישבים ישראלים בשטחים הפלסטיניים | מיכל סליטרניק (כרך כה)

פורסם בתאריך 12/03/2020 מאת אתר משפט ועסקים

לדעת רוב הפרשנים, הקמת יישובים ישראליים בשטחים הפלסטיניים היא בלתי חוקית. לכאורה, התוצאה המתחייבת מאי-חוקיות זו היא פינוי של היישובים. אולם ניתן לטעון כי העובדה שמוסדות שלטון ישראליים אישרו את הקמת היישובים (במפורש או במשתמע) מקימה לתושבים זכות להישאר במקומם. טענה זו מבוססת על הרעיון שכאשר הממשלה או מי מטעמה יוצרים מצג כאילו פעולה כלשהי היא חוקית, אנשים רשאים להסתמך על אותו מצג, ומערכת המשפט צריכה להגן על הסתמכותם. רעיון זה אינו חדש, אך עד כה לא נערך כמעט דיון שיטתי בהצדקות ובתנאים להגנה על הסתמכות על פעולה שלטונית בלתי חוקית. מאמר זה מבקש להתחיל לפתח דיון כזה, תוך התמקדות בהשלכותיו לגבי המתיישבים הישראלים בשטחים הפלסטיניים. המאמר בוחן הצדקות תועלתניות ולא תועלתניות להגנה על הסתמכות בתום לב על פעולה שלטונית בלתי חוקית, ומציג שיקולים מרכזיים שראוי להביא בחשבון במסגרת ההחלטה אם להגן על הסתמכות כזו וכיצד. המאמר טוען כי יישום שיקולים אלה ביחס למתיישבים הישראלים בשטחים הפלסטיניים מוביל למסקנה שאף על פי שחלק מהם פעלו בתום לב וצפויים להיפגע מהפינוי, ברוב המקרים אין הצדקה להגן על אינטרס ההסתמכות של תושבי התנחלויות, וכמעט לעולם אין הצדקה להגן על אינטרס ההסתמכות של תושבי מאחזים, וזאת לנוכח חומרת הפגיעה בעקרון שלטון החוק ובאינטרסים של האוכלוסייה הפלסטינית.

לקריאת המאמר המלא.

פורסם בקטגוריה כרך כה (2022), מהדורת הדפוס, סליטרניק מיכל | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

סימפוזיון: בלוק המפלגות – מאמר פתיחה | נועה קברטץ-אברהם ותומר קנת

פורסם בתאריך 03/03/2020 מאת אתר משפט ועסקים

סימפוזיון: בלוק המפלגות

I. מאמר פתיחה

נועה קברטץ-אברהם* ותומר קנת**

"בלוק המפלגות" הפך לתופעה פוליטית-משפטית מרכזית במערכות הבחירות האחרונות בישראל. לבלוק המפלגות תצורות ומטרות שונות. למשל, מפלגות עשויות ליצור בלוק טכני על מנת למקסם את מספר המושבים שכל אחת מהן תזכה לו בכנסת, בין אם על מנת לעבור את אחוז החסימה, ובין אם בכלל (ראו לדוגמה את הקמת 'איחוד מפלגות הימין' בבחירות אפריל 2019, את האיחוד בין מפלגת 'העבודה-גשר' למפלגת 'מרצ' בבחירות מרץ 2020). בלוק מפלגות עשוי להיווצר, או להוסיף ולהתקיים, גם לאחר הבחירות, על מנת להבטיח הקמת קואליציה ספציפית, או על מנת למנוע הקמה של קואליציה נגדית (ראו לדוגמה את הקמת 'גוש מפלגות הימין' והחרדים לאחר בחירות ספטמבר 2019).

חרף קיומו של מארג נורמטיבי עשיר העוסק בפעילות מפלגות פוליטיות בישראל ושכיחות השימוש בבלוק המפלגות על ידי פוליטיקאים בשנים האחרונות, הכתיבה האקדמית טרם הציגה התייחסות מקיפה לסוגיה. מטרתו של סימפוזיון זה היא להציב זרקור על תופעת בלוק המפלגות בישראל. במסגרת זו נבקש להעשיר את השיח הדסקריפטיבי והנורמטיבי בכל הנוגע לבלוק מפלגות, על ידי דיון ביסודות החוקיים והחוקתיים של הבלוק, במשמעויותיו המשפטיות, הפוליטיות, והתיאורטיות, ובשימוש הגובר בפרקטיקה זו בישראל. מאמר פתיחה זה יציע הגדרה ראשונית לבלוק המפלגות ויצביע על מספר סוגיות משפטיות שתופעה זו מעלה.

בסימפוזיון זה, נגדיר את בלוק המפלגות כפעילות אחודה של ששתי מפלגות או יותר, החל ממועד ההכרזה על בחירות לכנסת ועד להקמת ממשלה, על מנת להשיג יעד אלקטורלי נקודתי. ראשיתו של הבלוק המפלגתי בכינונו, בדרך-כלל לפני מערכת בחירות אך לעיתים גם לאחריה, וסופו עם כינונה של ממשלה או פירוקו על ידי הגורמים המרכיבים אותו.

להמשיך לקרוא ←

פורסם בקטגוריה מהדורה מקוונת, קברטץ-אברהם נועה, קנת תומר, רשימות | עם התגים , , , , , | תגובה אחת