"לידה שקטה" היא מונח מקובל לתיאור תופעה רפואית של לידת תינוק מת כתוצאה מנסיבות בריאותיות שונות ומגוּונות. על אף נסיונות שונים לחשוף את הציבור הרחב לדבר קיומה של התופעה, נכון לשנת 2023 נדמה כי אין מודעות ציבורית והבנה חברתית לתופעה הכאובה ולהשלכותיה, לא כל שכן מודעות משפטית. המטרות המרכזיות הניצבות בבסיסו של מאמר זה נחלקות לשתיים: האחת, עריכת דיון אקדמי בתופעת הלידה השקטה, שבמסגרתו יוצגו נקודות מבט שונות על אודותיה, תוך הדגשת היבטים שונים הנגזרים ממנה, כגון מבעים סוציולוגיים ותרבותיים; והאחרת, עריכת דיון מקיף בנקודת המבט המשפטית על תופעת הלידה השקטה ובמשמעויותיה. באופן זה תוצג המסגרת הנורמטיבית בישראל המסדירה את הזכויות המשפטיות המוענקות לבני זוג שחוו לידה שקטה, תוך הצצה להסדרים משפטיים הקיימים בנושא זה בחלק ממדינות העולם. בהמשך הדברים אעמוד על האתגרים המרכזיים הגלומים במצב המשפטי השורר כיום, בהינתן הפערים הדרמטיים בין המציאות הרפואית בבתי החולים למציאות המשפטית בספר החוקים. כפועל יוצא מכך אציע לערוך שינויים אסדרתיים מסוימים על מנת לסייע לבני זוג שחוו לידה שקטה בשיקום, בעיבוד ובתמיכה. במסגרת השינויים המוצעים להענקת מעטפת סוציאלית הולמת אציע להעניק הכרה רחבה יותר בהתייחס לזכויות הניתנות כיום ליולדת שחוותה לידה שקטה, וכן להרחיב את ההכרה המשפטית כך שתחול גם על בן הזוג או בת הזוג שחוו עם היולדת את הלידה השקטה. הדיון במצב המשפטי הקיים בישראל ביחס לסוגים שונים של הפסקות היריון עשוי גם לאפשר דיון ציבורי מקיף למען קידומן של יוזמות חקיקה – כגון תיקון חוק הביטוח הלאומי וחוק עבודת נשים – אשר נדמה כי נחוצות מאוד. הצעדים השונים שיוצגו לאורך המאמר, הן במישור המשפטי והן במישור החברתי, עשויים לתרום לכך שלידה שקטה תחדל להיות תופעה משפטית שקטה.
מתן סטמרי הוא עורך דין המתמחה בדיני עבודה; מוסמך במשפטים (.LL.M מחקרי) בהצטיינות יתרה, אוניברסיטת רייכמן.
אזכור המאמר: מתן סטמרי "לידה שקטה – תופעה משפטית שקטה" משפט ועסקים כט 39 (2024).
Stillbirth: A Silent Legal Phenomenon | Matan Szatmary (vol. 29)
"Stillbirth" is the accepted term to describe the medical phenomenon of the loss of a baby before or during birth as a result of different and diverse health circumstances. Despite various attempts to expose the public to the existence of this phenomenon, as of 2023, it seems there is still a lack of public awareness and social understanding of this painful phenomenon and its consequences, especially from a legal perspective. The main goals of this article are divided into two: first, to conduct an academic discussion on the phenomenon of stillbirth, presenting different points of view on the phenomenon, and emphasizing various aspects derived from it, such as sociological and cultural manifestations. The second goal is to conduct a comprehensive discussion of the legal perspective on the phenomenon of stillbirth and its implications. In this manner, the normative framework regulating the legal rights granted to a couple who experienced a stillbirth in Israel will be presented, also providing a glimpse into specific legal arrangements in some other countries. I will then go on to discuss the main challenges in the current legal situation, given the dramatic differences between the medical reality in hospitals and the legal reality in the legal code. Consequently, I will propose making specific regulatory changes to help couples who have experienced a stillbirth in rehabilitation, processing, and support. As part of the proposed changes to provide an appropriate social envelope of support, I will propose granting wider recognition regarding the rights currently given to the mother who experienced a stillbirth, as well as expanding the legal recognition so that it also applies to the partners. A discussion of the existing legal situation in Israel regarding different types of termination of pregnancy may also enable a comprehensive public discussion for the promotion of legislative initiatives, such as the amendment of the National Insurance Law and the Women's Labor Law, which seem to be highly necessary. The various steps introduced along the way, both on the legal and social levels, may contribute to the fact that stillbirth will cease to be a silent legal phenomenon.
Suggested Citation: Matan Szatmary, Stillbirth: A Silent Legal Phenomenon, 29 Runi. L. & Bus. 39 (2024).
אתר משפט ועסקים 