הערות בשולי בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל וממשלת ישראל
זה יותר מעשור הכנסת מקבלת מפעם לפעם חוק יסוד אשר משנה הוראה בחוק יסוד אחר או פוגע בה ואשר תוקפו קצוב בזמן – חוק יסוד סותר (הוראת שעה). הרשימה עוסקת בשורה של חוקי יסוד סותרים (הוראות שעה) רציפים אשר שבו וקבעו כי תקציב המדינה יהיה דו־שנתי, בניגוד להוראת סעיף 3(א)(2) לחוק־יסוד: משק המדינה, הקובע כי "התקציב יהיה לשנה אחת…". עתירה לפסול את הראשון מבין חוקי יסוד סותרים (הוראות שעה) אלה נדחתה בעניין בר־און (2011). הנשיאה ביניש מתחה ביקורת על התופעה של חוקי יסוד סותרים (הוראות שעה), ואף קבעה כי בנסיבות מסוימות יהיה אפשר לפוסלם, אך העתירה נדחתה לגופה. לעומת זאת, עתירה לפסול את החמישי מבין חוקי יסוד סותרים (הוראות שעה) אלה התקבלה בעניין המרכז האקדמי (2017), ובית המשפט העליון הוציא התראת בטלות שלפיה "אין עוד מקום לתקן את חוק היסוד ולכונן תקציב שאינו חד־שנתי על דרך הוראת שעה; וככל שכך ייעשה, צפוי הוא לביטול על פי התראה זו".
הרשימה דנה בהנמקות השונות שהציגו השופטים להלכה שקבעו בעניין המרכז האקדמי, שלפיה חוק יסוד סותר (הוראת שעה) עשוי להיפסל בעילה של שימוש לרעה בסמכות הכינון. הרשימה עוסקת במהותה של עילת פסילה זו – להבדיל מעילת הפסילה של תיקון חוקתי שאינו חוקתי – ועומדת על כך שעילת פסילה זו אינה ממוקדת בפסול שבתוכנה של הנורמה שבחוק היסוד הסותר (הוראת השעה), אלא בפסול שבהכללתה בחוק יסוד דווקא.
בהינתן אופיים ומהותם של חוקי היסוד – כאוסף של נורמות חוקתיות שטרם התאגדו לחוקה שלמה ואשר הכנסת רשאית ככלל לשנותם בהליך חקיקה רגיל ואף ברוב רגיל – קשה לראות הבחנה של ממש בין חוק יסוד סותר קבוע לבין חוק יסוד סותר הקצוב בזמן. אכן, מצופה שנורמות חוקתיות יתקיימו לאורך זמן, אולם במצב החוקתי המיוחד של ישראל אין פגם בנורמות חוקתיות שתוקפן קצוב. זאת ועוד, פסיקת בית המשפט בעניין המרכז האקדמי עלולה להוליך לשינויים קבועים ובלתי רצויים בחוקי היסוד, שהיו נמנעים אילולא מצא בית המשפט פסול בחוק יסוד סותר (הוראת שעה). לבסוף, הכנסת תוכל לעקוף את תוצאות פסק הדין בעניין המרכז האקדמי על ידי שימוש בטכניקת כינון שונה שתוצאתה זהה לזו של חוק יסוד סותר (הוראת שעה), כגון שינוי קבוע שיבוטל בחלוף זמן מסוים. מטעמים אלה ואחרים קשה להצדיק את פסיקת בית המשפט בעניין המרכז האקדמי.
הרשימה עוסקת גם בכמה הערות נוספות של שופטי ההרכב. כך, אי־אפשר לקבל את ההתראה שהשמיעו שופטים אחדים בדבר האפשרות לפסול תיקון קבוע לחוק יסוד המנציח תקציב דו־שנתי בעילה של תיקון חוקתי בלתי חוקתי. כך גם לגבי שתי הצעות חדשניות לפסילת חוק היסוד הסותר (הוראת השעה) שעמד לדיון בעניין המרכז האקדמי: הצעתו של השופט הנדל לראות בחוק היסוד הסותר (הוראת השעה) משום הוראה פרסונלית פסולה; והצעתו של השופט מלצר לראות בחוק היסוד הסותר (הוראת השעה) משום הארכה של תקופת כהונתה של הכנסת, הטעונה רוב של שמונים חברי כנסת.
ד"ר אביגדור קלגסבלד, דוקטור למשפטים, הוא המייסד והעומד בראש משרד ד"ר א. קלגסבלד ושות', עורכי דין.
אזכור המאמר: אביגדור קלגסבלד "חוק יסוד סותר (הוראת שעה): תקציב דו־שנתי, שימוש לרעה בסמכות הכינון ושני רעיונות חדשים" משפט ועסקים כו (צפוי להתפרסם ב־2022).
אתר משפט ועסקים 