תחת המעטפת התיאורטית של כוח וניצולו, נבקש במאמר זה להגדיר את התופעה של התנהגויות בין-אישיות פוגעניות בעולם העבודה, ולהציג את ביטוייהן, את שכיחותן ואת השלכותיהן על ציבור העובדים והארגונים בישראל. לאור הממצאים שיוצגו נציע מודל אפשרי להתמודדות נכונה ומקיפה עם התופעה.

המאמר נסמך על נתונים שנאספו בעבור משרד הכלכלה בקיץ 2015. שאלון המחקר הופץ בקרב 886 עובדות ועובדים. הממצאים מראים כי התנכלות במסגרת הארגונית מושתתת בעיקר על פערי עוצמה בין הפוגען לקורבן, תוך ניצול לרעה של כוח ארגוני ובמידה מסוימת גם של כוח חברתי. ממצאי המחקר מראים כי מעבר לכך שהתנהגות פוגענית זורמת מעמדות כוח עליונות במִדרג הארגוני לעמדות כוח נמוכות יותר, גם לכוח חברתי יש משמעות רבה במשוואה. בהקשר זה ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שעובדים בעלי שכר נמוך מהממוצע ובני מיעוטים, המצויים בעמדות כוח נחותות יותר בשוק העבודה, חווים פגיעה רבה יותר בהשוואה לעובדים אשר משאביהם הכלכליים והחברתיים רבים יותר ולכן מעמדם בשוק העבודה גבוה יותר. לפיכך מחקר זה מצביע, בין היתר, על הצורך לבחון את התופעה של התנהגות פוגענית בהקשר רחב יותר של שוק העבודה והחברה הישראלית, תוך שימת לב מיוחדת ליחסי הכוח המובְנים בגורמים מוסדיים אלה.

להורדת המאמר המלא.