אתר משפט ועסקים

משפט חוקתי

 פרשת Fisher v. University of Texas  נסובה על תביעתה של סטודנטית לבנה שטוענת שמדיניות הקבלה של האוניברסיטה, הפועלת לפי עקרון של העדפה מתקנת, מהווה הפליה פסולה. בתחילת החודש השמיעו הצדדים את טענותיהם בעל-פה לפני בית-המשפט העליון האמריקני. לפי הרכב השופטים והיחס שלהם אל הצדדים, מומחים משערים שהאוניברסיטה תפסיד במשפט, דבר העלול להוביל לסופה של ההפליה המתקנת על בסיס גזע בארצות-הברית. ראו את ניתוחו של spann את הסוגיה

 בית-המשפט העליון בתאילנד דחה ניסיון נוסף לתקוף את חוקתיות הסעיפים בחוק העונשין התאילנדי האוסרים על העלבת בית המלוכה. בעניין דומה בפולין, בית-המשפט העליון קבע בעניינו של חבר להקת רוק כבד שפגע ברגשות הדת כאשר במהלך הופעה קרע עותק מהברית החדשה, כי הנאשם עבר עבירה גם בהיעדר כוונה, והחזיר את התיק לערכאה דלמטה.

 אסירים לשעבר עותרים נגד ממשלת אנגליה בעקבות הצהרת ראש הממשלה כי אינו מתכוון למלא אחר הדרישה של בית-המשפט האירופאי לזכויות אדם, לבטל את המדיניות אשר אינה מאפשרת לאסירים להצביע.

 טיוטת מאמר שהעלה סמואל מוין לאתר SSRN מתארת את התפתחות הזכות לכבוד האדם במשפט חוקתי השוואתי. בניגוד לטענה הרווחת, לפיה הזכות צצה לראשונה כמענה ליברלי למלחמת העולם השנייה ולשואה, מוין טוען שהזכות מופיעה לראשונה בחוקה האירית משנת 1973, כביטוי לעליונות של הדת הקתולית מעל ממשלת האדם.

להמשיך לקרוא ←

להורדת המאמר המלא

להורדת המאמר המלא

מדוע דווקא בשנת 1992 צלח הניסיון להעביר בכנסת את חוקי-היסוד על זכויות האדם, אף שכל הנסיונות הקודמים לעשות זאת נכשלו? לאורך השנים הושמעה ביקורת רבה על הליך החקיקה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק. חלק מהביקורות מבקשות לענות על שאלה זו בטענה כי חברי-הכנסת לא הבינו כלל את משמעות החוקים, ולא הבינו את כוחם של חוקי-היסוד להעניק לבית-המשפט סמכות ביקורת שיפוטית על חוקיה של הכנסת. עם זאת, הסתכלות מעמיקה יותר על הליך החקיקה, תוך בחינה יסודית ורחבה שלו, מציגה תמונה אחרת. תמונה זו מראה בבירור כי לא הייתה זאת הצבעה מקרית. חוקי-היסוד התקבלו בכנסת לאחר דיונים רבים ומפורטים, תוך הבנה מלאה של חברי-הכנסת בדבר הביקורת השיפוטית והשפעתה העתידית.

להמשיך לקרוא ←

על בית ההורים; על הלימודים בארץ ובאנגליה; על ניהול הפקולטה בתל-אביב; על יחסים בין מרצים לבין סטודנטים; על עיתון "הארץ"; על השירות הצבאי; על מלחמת יום-הכיפורים והקמת "שינוי"; על שיטות בחירות – פנימיות וכלליות; על "שינוי" במסגרת ד"ש – הכנסת התשיעית (1977–1981); על "שינוי" בכנסת העשירית (1981–1984); על "שינוי" בכנסת האחת-עשרה (1984–1988) – משרד התקשורת; על "שינוי" בכנסת השתים-עשרה (1988–1992) – מפעל חוקי-היסוד; על "שינוי" במסגרת "מרצ" – הכנסת השלוש-עשרה (1992–1996): משרדי האנרגייה, המדע והחינוך; על בחינות-הבגרות; על האינטגרציה בחינוך; על המשמעת ורמת הלימודים במערכת החינוך; על המבחן הפסיכומטרי; על הסכם אוסלו ורצח רבין; על הכנסות הארבע-עשרה והחמש-עשרה (1996–2002); מבט לעתיד – על המשטר הפוליטי, על השלום, על המשפטיזציה ועל כתיבת ספרים.

להורדת המאמר המלא

להורדת המאמר המלא

מאמר זה מציע ניתוח ביקורתי של המשטר החוקתי הנוהג בישראל. המאמר דן בשלושה היבטים מרכזיים בהקשר זה: הראשון עוסק בשאלת-היסוד אם יש בכלל חוקה במדינת-ישראל; השני ערכי-מהותי; וההיבט השלישי מתייחס לשאלת סמכותו של בית-המשפט לדון בסוגיות מסוג זה ובפועל ליצור חוקה למדינת-ישראל.

להמשיך לקרוא ←

מאמר זה מציג טענה שלפיה על בית-המשפט העליון בישראל לרסן את עצמו יותר בתחום הביקורת השיפוטית החוקתית. יודגש: אין מדובר בהגבלת כוחו של בית-המשפט על-ידי חקיקה של הכנסת, אלא בריסון עצמי שיקבע בית-המשפט העליון לעצמו, וזאת בתחומים שבהם בית-המשפט עצמו הוא שהרחיב את יריעת עיסוקו.

להמשיך לקרוא ←

סעיף 4 לחוק-יסוד: הכנסת קובע את העקרונות שבבסיסה של שיטת הבחירות לכנסת, וכן כי "אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת". המאמר דן בפירוש הראוי לדיבור "לשנות" שבסעיף 4, ומציע פירוש עדכני העולה בקנה אחד עם המינוח של "המהפכה החוקתית" ועם הפסיקה החוקתית בדבר פסקת ההגבלה השיפוטית (פסק-דין מופז). לפי הצעה זו ראוי לשנות את פירושו של "לשנות" שבסעיף 4 מהפירוש המקובל כיום (הכולל גם שינוי וגם פגיעה) לפירוש הרמוני ביחס לחוקה הישראלית החדשה (הכולל שינוי בלבד).

להמשיך לקרוא ←

מטרתו של מאמר זה היא לפתוח דיון בפורמליזציה ובאינטגרציה של ניתוח זכויות אדם חוקתיות במסגרת הליך החקיקה. לצורך כך המאמר בוחן את הצורך בעיגון "ביקורת פרלמנטרית" במסגרת הליך החקיקה, לנוכח מחויבותה של הכנסת לכבד את זכויות האדם שנקבעו בחוקי-היסוד. המחבר טוען כי אין להסתפק בנוהג הקיים בכנסת, כחלק מתהליך החקיקה, לבדוק את חוקתיותן של הצעות חוק, וכי יש לתקן את תקנון הכנסת כך שיכלול הוראות מפורשות בדבר בדיקת התאמתה של חקיקה מוצעת להוראות חוקי-היסוד בדבר זכויות האדם. המחבר סבור כי הבעייתיות במצב הקיים טמונה בכך שמבחינה קונספטואלית הגנה על זכויות חוקתיות נתפסת כשייכת לבית-המשפט, ולא לכנסת. כמו-כן, זכויות אדם חוקתיות נתפסות אצל חלק מן המחוקקים בכנסת כמגבלה או כמכשול בדרך להשגת יעדים פוליטיים, ופחות כשיקול שיש להביאו בחשבון בעת הליך החקיקה. מבחינה פרוצדורלית, הביקורת החוקתית המתקיימת כיום במסגרת הליך החקיקה אינה שיטתית, ומותירה שאלות רבות פתוחות. כדי לשפר את המצב הקיים בשני המישורים, המחבר מציע לעגן באופן מפורש מנגנון שיטתי של ביקורת חוקתית פרלמנטרית בעת הליך החקיקה, אשר יבטיח כי השלכותיהן של הצעות חוק על זכויות האדם החוקתיות יובאו לידיעתם של חברי-הכנסת ויקבלו את תשומת-הלב הראויה. המחבר סבור כי לרשות המחוקקת יש הן הלגיטימיות המוסדית והן היכולת המעשית לבחון סוגיות של זכויות אדם. ביכולתה של ביקורת פרלמנטרית, כפי שתוצע במאמר, להגביר את האחריותיות (accountability) של חברי-הכנסת ולחזק את ההגנה על זכויות אדם גם מחוץ לכותלי בית-המשפט, בממלכה הפוליטית-הדמוקרטית.

להמשיך לקרוא ←