משפט וטכנולוגיה:
כתבה שפורסמה בכתב-העת "Wired" מצביעה על פערי כוחות בשימוש בראיות מבוססות רשתות חברתיות: בעוד שסנגורים נדרשים לצו בית-משפט על-מנת להשיג ראיות מרשתות חברתיות המוגנות בחוק, רשויות אכיפת החוק, לרבות הפרקליטות, נהנות מפטור בחוק המקנה להן גישה חופשית למידע זה.
מדינת שלזוויג-הולשטיין שבגרמניה מאיימת לקנוס את חברת פייסבוק על שאינה מאפשרת רישום אנונימי באתרהּ, באופן הנוגד הוראות חוק גרמניות. להמשיך לקרוא
אזכור הרשימה: גיא רוה "הנימוקים יינתנו בנפרד" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/01/13/blogpost-20130113-raveh.
לפני כשבועיים, ביום 30.12.12, הפך בית-המשפט העליון את החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפסול את השתתפותה של ח"כ חנין זועבי ממפלגת בל"ד בבחירות. למי שביקש לקרוא את פסק-הדין נכונה הפתעה: במקום החלטה מפורטת, ההכרעה כללה שני משפטים קצרים בלבד, ובסופם "הנימוקים יינתנו בנפרד".
תופעת פרסום פסקי-דין ללא הנמקות אינה חריגה בבתי המשפט בישראל, ובבית המשפט העליון בפרט. בחיפוש מהיר במאגרי-מידע ניתן בקלות לגלות כי בעשרים השנים האחרונות בית-המשפט העליון נקט בשיטה זו במעל למאה וחמישים מקרים. הסיבה לפיצול בין ההכרעה האופרטיבית להנמקה ברורה – במקרים שבהם זמן הינו גורם מכריע (כדוגמת עתירות למתן צו עשה כדוגמת צו איסור פרסום, עיכוב הליכים או פסילת מפלגות או מועמדים מהשתתפות בבחירות), עיכוב בהכרעה תייתר את הצורך בה. לפיכך, במקרים אלו, בית-המשפט העליון מעדיף את שיקולי היעילות על פני הטעמים שביסוד חובת ההנמקה. להמשיך לקרוא
משפט וטכנולוגיה:
מה גורלם של חשבונות פייסבוק, ג'ימייל, אינסטגרם ושאר שירותים מקוונים, לאחר שבעליהם הלך לעולמו? האם עליהם להמחק, או להשאר כמעין גלעד דיגיטלי למנוח? האם יש לאפשר לבני המשפחה של המנוח גישה לחשבונות אלו, בהתחשב בפוטנציאל שלהם להכיל חומרים שהמנוח ביקש להסתיר מהם? סוגיית ה"מורשת הדיגיטלית" נסקרת בכתבת ה-wall street journal, המציגה את המורכבות המשפטית והאתית הכרוכה במציאת הסדר ראוי לחשבונות כאלו. להמשיך לקרוא
משפט חוקתי:
ועדת מגילת הזכויות, שהוקמה על-ידי ממשלת בריטניה לבחינת האפשרות של ניסוח מגילת זכויות אדם בריטית אשר תעלה בקנה אחד עם האמנה האירופית לזכויות אדם, פרסמה את מסקנותיה בדו"ח בן שני חלקים בשם "The Choice Before Us" (חלק 1, חלק 2). הוועדה סבורה, בדעת רוב, כי יש מקום להחלת מגילת זכויות אדם בריטית, אשר בתורה תחליף את חוק זכויות האדם הקיים. הבלוג Uk constitutional law group העלה מספר פרשנויות למסקנות הוועדה. להמשיך לקרוא
אזכור הרשימה: יהונתן קלינגר "על הטרדה טלפונית: מתי צלצול באמצע הלילה הופך לבילוש?" אתר משפט ועסקים (2012) idclawreview.org/2013/01/13/blogpost-20130113-raveh.
להטרדות טלפוניות יש מחיר, כך קובע בקצרה בית המשפט לענייני משפחה בעניין תמש 52733-12-10 ו.צ.ל נ' נ.ל; בקצרה, מדובר בסכסוך בין בני זוג לשעבר, אשר כלל התקשרויות על ידי הבעל לשעבר לאשתו בשעות הלילה על מנת להטרידה, השארת הודעות במענה הקולי וכדומה (כמעט כמו שעברו לאחרונה חברי מפלגת העבודה). התביעה, שהוגשה על פי חוק הגנת הפרטיות, טענה כי שיחות הטלפון הינן "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת"; בצורה מוזרה, התביעה לא הסתמכה על הוראות סעיף 30 לחוק התקשורת (לא סעיף 30א, של חוק הספאם), האוסר הטרדות באמצעי תקשורת. להמשיך לקרוא
דיני תאגידים
בשורת מקרים שהועלו בפני בית-המשפט העליון האמריקני לאחרונה, העניק בית-המשפט לתאגידים זכויות שונות החוסות תחת חופש הביטוי – ניצול כספי התאגיד או יישום מדיניות העסקה מפלה כדי לקדם עמדות פוליטיות או חברתיות באופן שאינו בהכרח עולה בקנה אחד עם עמדות מיעוט של בעלי עניין בתאגיד. קתרין פיסק (University of California) וארווין צ'מרינסקי (University of California) מנתחים במאמרם את המתח שבין מקרים אלה לבין החלטת בית-המשפט העליון האמריקני בעניין Knox v. SEIU Local 1000 , לפיה איגודי עובדים אינם רשאים לממן פעילות פוליטית מבלי לבצע גיוס כספים מיוחד מחבריהם (מדיניות של opt in). להמשיך לקרוא
לאחר שש שנים בהן ישבה הוועדה לבחינת נושא מזונות ילדים, בראשות פרופ' פנחס שיפמן, על המדוכה, גובש לפני שבועות ספורים דוח סופי והוגש לשר המשפטים, יעקב נאמן. צלו של מבצע "עמוד ענן", שהתרחש בימים הסמוכים להגשה, ומתקפת הטילים על דרום הארץ, העיבו על פרסומו ודוח משמעותי ופורץ דרך זה זכה לתשומת לב ציבורית מועטה.
מטרת הוועדה הייתה להציע דרכים להסדרה של תחום מזונות הילדים, להגדיר את חובת ההורים ולעצב את מקומה של המדינה בהבטחת חלקם של ההורים במילוי חובתם, כל זאת תוך הבטחת טובת הילד וזכויותיו בהתאם לסטנדרט שנקבע באמנה הבינלאומית לזכויות הילד. בין היתר, ביקשה הוועדה לקדם הסדר שיבטיח אחידות בפסיקה, מתוך מטרה להבטיח שוויון בין המתדיינים – ילדים באשר הם, ומתוך שאיפה לצמצם ולקצר את ההתדיינויות השיפוטיות בתחום זה.
משפט חוקתי וזכויות אדם
האסיפה המכוננת של מצרים אישרה טיוטת חוקה, יומיים לפני פרסום החלטה צפויה של בית-המשפט המורה על פיזור האסיפה. ההצבעה על הטיוטה – אשר אינה מגנה על זכויות אדם, לרבות זכויות נשים, חופש הביטוי וחופש הדת – נערכה בהיעדרם של חברי האסיפה המכוננת הנוצרים והליברלים.
בית-המשפט החוקתי בפולין קבע כי שחיטה דתית, הן על-פי ההלכה היהודית והן על-פי ההלכה המוסלמית, כל עוד הבהמה לא הורדמה לפני השחיטה, הינה אסורה על-פי חוקת המדינה. קביעה זו סותרת חוק של האיחוד האירופי המסדיר שחיטת בהמות ומאפשר שחיטה דתית. שר החקלאות הפולני הדגיש כי החוק האירופי גובר על הפסיקה המקומית במקרה הזה.
משפט חוקתי וזכויות אדם
הוועדה נגד עינויים של ארגון האומות המאוחדות (CAT) מתחה ביקורת על רוסיה, בהתייחסה לנסיגה בזכויות האדם (הדו"ח מנה רדיפת עיתונאים, עינוי אסירים וכרסום בחופש הביטוי), ודחקה בה לנקוט בצעדים מיידים כדי למנוע עינויים.
פרנסיסקו אורבינה (University of Oxford) מבקר במאמרו את השימוש במבחן המידתיות במסגרת דיני זכויות האדם. הן הגישה לפיה מידתיות היא כלי דוקטרינרי המביא לאיזון אופטימאלי בין זכויות לאינטרסים ציבוריים, והן הגישה לפיה המידתיות מאפשרת הפעלת שיקול-דעת מוסרי נרחב, אינן גישות נכונות לדעתו. התומכים במידתיות ניצבים בסופו של יום מול הדילמה הבאה – או שהמידתיות אינה רגישה לשיקולים מוסריים חשובים הכרוכים בזכויות אדם ובמגבלותיהם, ולכן אינה מהווה כלי מתאים להכרעה בזכויות אדם, או שהמידתיות מסוגלת להתמודד עם השיקולים המוסריים הרלוונטיים, אך רק באופן המותיר את השופט ללא הכוונת הדין.
מטרתו של המאמר היא להתחקות אחר ההגבלות המוטלות על חופש הביטוי במשפט הבין-לאומי על-מנת להעניק הגנה מפני הסתה לאפליה, לעוינות או לאלימות על רקע דתי.
חופש הביטוי הוא זכות בסיסית במשפט הבין-לאומי, אך לא זכות מוחלטת. סעיף 19 לאמנה בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות מתיר הטלת הגבלות מסוימות על חופש הביטוי, וסעיף 20 לאמנה אף אוסר דברי שטנה העולים כדי אפליה, עוינות או אלימות.
המחבר גורס כי אין הבחנה עקרונית בין אפליה על בסיס לאומי, אפליה על בסיס גזעי או אפליה על בסיס דתי מבחינת יחסו של המשפט הבין-לאומי כלפיהן. זאת, למעט ההתחשבות הראויה בהשלכות האפשריות שעלולות להיווצר כתוצאה מהסתה נגד קבוצות דת שונות.
אתר משפט ועסקים 