אתר משפט ועסקים

משפט וטכנולוגיה:

  דו"ח השקיפות החדש של חברת גוגל מלמד כי החברה דורשת הצגת צו חיפוש כדי להעביר לידי הרשויות חומרים המצויים בחשבונות שירותי Gmail ובשאר השירותים מבוססי טכנולוגיית מחשוב-עננים. יחד עם זאת, ישנו מידע אותו גוגל מעבירה לרשויות ללא צו – כתובות IP וחלק משדות האינפורמציה הלא-תוכנית של הודעות דוא"ל(בתוכם שדות ה-to, ה-from וה-date). פרשנים רואים בדרישה לצו התפתחות חיובית, מאחר שהיסטורית, גוגל שמרה לעצמה בתנאי השימוש את הזכות להעביר מידע לרשויות אכיפת החוק בלא צו.

 רשויות ממשלתיות להגנה על הפרטיות בקנדה ובהולנד טוענות שאפליקציית הסלולר הפופולארית WhatsApp מפרה את חוקי הפרטיות בכך שהיא מחייבת את המשתמשים לספק לה גישה לספר הטלפונים שלהם, לרבות למספרים של אנשים שאינם משתמשים באפליקציה. את הממצאים המלאים, לרבות המלצות להמשך הטיפול באפליקציה, ניתן לקרוא בדו"ח המלא.  להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: אלון קלמנט "הקלות הבלתי נסבלת של הגשת תובענות ייצוגיות" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/02/06/blogpost-20130206-klement.

במהלך השבוע האחרון, בד בבד עם הדיווח החדשותי על תקלה בת מספר שעות בשירותי התקשורת של חברת פלאפון, דווח על הגשת תובענה ייצוגית בגין אותה תקלה, כ-12 שעות ממועד תיקונה. עיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית מעלה כי עורכיהּ נחפזו להכינה ולא שעו אף לביצוע הגהה לשונית אחרונה.

בשנים האחרונות, כך נראה, מתחזקת מגמה של הגשת כתבי תובענה ייצוגית ימים ספורים לאחר קרות אירוע נזיקי או בעקבות גילוי עובדות רלוונטיות בתחקירים טלוויזיוניים. כך בעקבות תקלה ברשת סלקום הוגשו מספר תובענות ייצוגיות (אזואלוס נ' סלקום, אבו עראר נ' סלקום,אסמעייל נ' סלקום, ברסלויער נ' סלקום) נגד החברה יום למחרת התקלה (תובענות אלו אוחדו וממשיכות להתנהל); כך שלושה ימים לאחר שידור תחקיר 'כולבוטק' שחשף התעללות בבעלי חיים במפעל 'אדום אדום', הוגשה תובענה ייצוגית (קוליאן נ' קבוצת תנובה) נגד חברת תנובה על רקע אותה מסכת עובדתית;  כך למשל, בעקבות תחקיר 'כולבוטק' אודות מוצרי חברת ניאופלם הוגשה תובענה ייצוגית יום למחרתו נגד החברה.

פרופ' אלון קלמנט כתב על התופעה בדצמבר 2010, בעקבות התקלה ברשת סלקום את הדברים הבאים, היפים גם לעניין פלאפון:

להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: יהונתן קלינגר "הפשע משתלם (כשזה נוגע לפרטיות)" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/02/06/blogpost-20130206-klement.

הענישה בתחום הגנת הפרטיות בישראל מחפירה. אחת הסיבות לכך היא עסקאות טיעון מקלות, כמו זו שהטילה קנס של 50,000 ש"ח על מדליף מרשם האוכלוסין (ובמקרה של מדליף אחר, מאסר של עשרה חודשים); אך זו לא העסקה זולה היחידה. השבוע ניתנו שתי עסקאות קלות למדי, שמראות שאותה מדינה שקובעת ענישה די דומה בצורתה בין מי שנוהג מעל המהירות המותרת לבין מי שחודר למרחבו הפרטי של אדם. ראשית, עסקאת הטיעון בנושא 'האגוז הצרפתי' בה האדם אשר הואשם בחדירה למחשביהם של מפיקי הסדרה 'השרדות' סיים את הפרשה בשישה חודשי עבודות שירות (על פריצה למחשבים, כאמור). לא עברו מספר ימים וראש המועצה האיזורית שדות נגב לשעבר הורשע בהתקנת מצלמה החודרת לפרטיות של עובדת בלשכתו, וספג קנס קל של 5,000 ש"ח ופיצויים בגובה 10,000 ש"ח (תפ 55604-08-10 מדינת ישראל נ' יפרח ואח'). כלומר, המדינה אומרת כך: תפרוץ למחשב של מישהו, תתקין לו מצלמות שמצלמות אותו בלא ידיעתו, ובמקרה הכי גרוע תצטרך להתנדב במעון לנשים מוכות או לשלם כמה שקלים.

להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: יהונתן קלינגר "מה אתם אומרים על חוק שי דרומי לאבטחת מידע?" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/02/05/blogpost-20130205-klinger1.

בשנים האחרונות, כל מבצע צבאי של מדינת ישראל מלווה במכת נגד קטנה, שנראה כאילו היא לפחות קשורה חלקית: פריצות למחשבים ואתרי אינטרנט ישראלים על ידי האקרים מהצד השני. כאשר עימאד מורניה (על פי מקורות זרים)חוסל, שרתי חברת אחסון ישראלית נפרצו ומידע אישי, כרטיסי אשראי וססמאות נשלחו לכל עבר, במהלך מבצע "עמוד ענן" אתרי ממשלת ישראל סבלו ממתקפת סייבר וגם השבוע, לאחר התקיפה (על פי מקורות זרים) בסוריה, החליטה קבוצה של האקרים סורים לפרוץ ולפרסם את פרטיהם האישיים וססמאותיהם של מספר עובדי אתר 'הארץ' כמו גם את ססמאות הגישה לחשבונות אשר קבוצת 'הארץ' משתמשת בהן כדי לעודד הכנסות.

להמשיך לקרוא ←

משפט וטכנולוגיה:

 כתבה שפורסמה בכתב-העת "Wired" מצביעה על פערי כוחות בשימוש בראיות מבוססות רשתות חברתיות: בעוד שסנגורים נדרשים לצו בית-משפט על-מנת להשיג ראיות מרשתות חברתיות המוגנות בחוק, רשויות אכיפת החוק, לרבות הפרקליטות, נהנות מפטור בחוק המקנה להן גישה חופשית למידע זה.

 מדינת שלזוויג-הולשטיין שבגרמניה מאיימת לקנוס את חברת פייסבוק על שאינה מאפשרת רישום אנונימי באתרהּ, באופן הנוגד הוראות חוק גרמניות. להמשיך לקרוא ←

משפט וטכנולוגיה:

 מה גורלם של חשבונות פייסבוק, ג'ימייל, אינסטגרם ושאר שירותים מקוונים, לאחר שבעליהם הלך לעולמו? האם עליהם להמחק, או להשאר כמעין גלעד דיגיטלי למנוח? האם יש לאפשר לבני המשפחה של המנוח גישה לחשבונות אלו, בהתחשב בפוטנציאל שלהם להכיל חומרים שהמנוח ביקש להסתיר מהם? סוגיית ה"מורשת הדיגיטלית" נסקרת בכתבת ה-wall street journal, המציגה את המורכבות המשפטית והאתית הכרוכה במציאת הסדר ראוי לחשבונות כאלו. להמשיך לקרוא ←

משפט חוקתי:

 ועדת מגילת הזכויות, שהוקמה על-ידי ממשלת בריטניה לבחינת האפשרות של ניסוח מגילת זכויות אדם בריטית אשר תעלה בקנה אחד עם האמנה האירופית לזכויות אדם, פרסמה את מסקנותיה בדו"ח בן שני חלקים בשם "The Choice Before Us" (חלק 1, חלק 2). הוועדה סבורה,  בדעת רוב, כי יש מקום להחלת מגילת זכויות אדם בריטית, אשר בתורה תחליף את חוק זכויות האדם הקיים. הבלוג Uk constitutional law group העלה מספר פרשנויות למסקנות הוועדה. להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: יהונתן קלינגר "על הטרדה טלפונית: מתי צלצול באמצע הלילה הופך לבילוש?" אתר משפט ועסקים (2012) idclawreview.org/2013/01/13/blogpost-20130113-raveh.

להטרדות טלפוניות יש מחיר, כך קובע בקצרה בית המשפט לענייני משפחה בעניין תמש 52733-12-10 ו.צ.ל נ' נ.ל; בקצרה, מדובר בסכסוך בין בני זוג לשעבר, אשר כלל התקשרויות על ידי הבעל לשעבר לאשתו בשעות הלילה על מנת להטרידה, השארת הודעות במענה הקולי וכדומה (כמעט כמו שעברו לאחרונה חברי מפלגת העבודה). התביעה, שהוגשה על פי חוק הגנת הפרטיות, טענה כי שיחות הטלפון הינן "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת"; בצורה מוזרה, התביעה לא הסתמכה על הוראות סעיף 30 לחוק התקשורת (לא סעיף 30א, של חוק הספאם), האוסר הטרדות באמצעי תקשורת. להמשיך לקרוא ←

דיני תאגידים

 בשורת מקרים שהועלו בפני בית-המשפט העליון האמריקני לאחרונה, העניק בית-המשפט לתאגידים זכויות שונות החוסות תחת חופש הביטוי – ניצול כספי התאגיד או יישום מדיניות העסקה מפלה  כדי לקדם עמדות פוליטיות או חברתיות  באופן שאינו בהכרח עולה בקנה אחד עם עמדות מיעוט של בעלי עניין בתאגיד.  קתרין פיסק (University of California) וארווין צ'מרינסקי (University of California) מנתחים במאמרם את המתח שבין מקרים אלה לבין החלטת בית-המשפט העליון האמריקני בעניין Knox v. SEIU Local 1000 , לפיה איגודי עובדים אינם רשאים לממן פעילות פוליטית מבלי לבצע גיוס כספים מיוחד מחבריהם (מדיניות של opt in). להמשיך לקרוא ←