מאמר זה עוסק בסוגיה חשובה ואקטואלית מאוד שעניינה רתימת דיני הנזיקין למאבק בטרור. להערכתי, ענפי הדין הנתפסים כרלוונטיים לעיסוק בעולם הטרור הם המשפט הפלילי, המשפט המנהלי, המשפט הבין־לאומי, דיני המאבק בטרור וכדומה, אך לא ענפיו השונים של המשפט הפרטי. במאמר זה אטען כי זוהי שגיאה. האם לדיני הנזיקין אין מה להוסיף מן ההיבט ההרתעתי נגד שחקנים המצויים במעגליו השונים של עולם הטרור? אם יש להם מה להוסיף, מהי הדרך המיטבית לעצב את הדין הנזיקי כך שאכן יניב הרתעה יעילה בהקשר של טרור? בשתי שאלות יסודיות אלו – שבהן טרם עסקה הספרות האקדמית בישראל – יעסוק מאמר זה.
לגבי השאלה הראשונה יציג המאמר את שלושת הנתיבים ההרתעתיים הבאים: הרתעה באמצעות השתת פיצויים משמעותיים על שחקני טרור; הרתעה באמצעות חשיפת שחקני הטרור והעברת המידע על אודותיהם לרשויות הרלוונטיות; והרתעה באמצעות יצירת מודעות, דיון והד ציבורי.
לגבי שאלת היסוד השנייה יציג המאמר קווי מתאר ראשוניים להסדר משפטי־נזיקי שיעמוד על שבעת עמודי התווך הבאים: הענקת סמכות שיפוט חוץ־טריטוריאלית; נכונוּת להתאים את עילות התביעה ואת גבולות האחריות הנזיקית לעולם הטרור; הטלת פיצויים עונשיים כאשר הרתעה מיטבית היא הרתעה מְרבּית; עיצוב מותאם של הכללים העוסקים בראיות ובעדויות בהליך הנזיקי; מנגנון יעיל לגביית הכספים מן הגורם המעוול; הקמת קרן פיצויים סטטוטורית וחיובה בהגשת תביעת חזרה; ושיתוף פעולה משפטי־בין־לאומי.
מאמר זה יציג תשתית מסודרת של נימוקים, תרחישים וסיבות לאפקטיביות הטמונה בשימוש בדיני הנזיקין להתמודדות עם תופעת הטרור, ואף יציע הצעות חדשות לשינוי הדין הנוהג בישראל על מנת להתאים את דיני הנזיקין להתמודדות עם תביעותיהם של נפגעי אירועי טרור. בכך טמונה חדשנותו הרבה של מאמר זה.
ד"ר בעז סגל הוא דוקטור למשפטים, בית הספר למשפטים, המכללה האקדמית ספיר.
אזכור המאמר: בעז סגל "נזיקין נ' טרור: כאשר הרתעה מיטבית היא הרתעה מְרבּית" משפט ועסקים לב 117 (2026).
אתר משפט ועסקים 