המאמר בוחן ומנתח את השיח ההולך ומתגבר בשנים האחרונות בשאלת מטרתה של החברה ואחריותה כלפי מחזיקי העניין – המוכרת גם בראשי התיבות ESG (Environmental, Social and Governance) – בראי התאוריה של הכלכלה ההתנהגותית. השערתו של המחקר היא כי רעיונות מסדרים מעולמה של הכלכלה ההתנהגותית, חלף התאוריה הכלכלית המסורתית, מסייעים בתיאורם ובהצדקת השתרשותם של תפיסת מחזיקי העניין ושיח המסגור המחודש של מטרת החברה בעולם העסקים, המימון והמשפט, בהיותם קשורים באופן הדוק למושג ההוגנוּת. באופן מפתיע, אף שהכלכלה ההתנהגותית קנתה לה מקום של כבוד בשיח האקדמי, ובכלל זה בעולם המשפט, ואף שתחום אחריותו החברתית של המגזר העסקי ותהליך קבלת ההחלטות במסגרתו סובבים סביב סוגיות הנמצאות בליבת עיסוקה של הכלכלה ההתנהגותית, קולה של זו כמעט לא נשמע במישרין ובאופן שיטתי בדיון הער בנושא ובניתוחם של דיני החברות, ואלה עודם נסמכים בעיקרם על ניתוח רציונלי־כלכלי טהור של העולם העסקי.
המאמר מדגים את נוכחותו הבולטת של עקרון ההוגנוּת הן בתופעות במגזר העסקי והן במשפט, בפרט כפי שמשתקף בנימוקיהם של בתי המשפט. כך, התֵזה המרכזית של המאמר סוברת כי הטמעתו המשפטית של רעיון ההוגנוּת, הנמצא בליבת תפיסתם של מחזיקי העניין כמו גם בעולמה של הכלכלה ההתנהגותית, רצוי שתיעשה במתכונת של "תחולה ישירה", קרי בתוך דיני החברות, ולא רק מחוץ להם, ובפרט בתוך פונקציית המטרה של החברה העסקית וכחלק בלתי נפרד משיקול דעתם של נושאי המשרה, באופן שיציב את ההוגנוּת כמְמַסגרת את עניינם של מחזיקי העניין וכמצפן לפעילות החברה. תחולה כזו מתבקשת לנוכח תפקידו של המשפט בהטמעת נורמות עסקיות וחברתיות המבססות תרבות פרו־חברתית ואמון בין־אישי חלף התרבות החוזית הנחלשת, ומעודדות הדדיות ושיתוף פעולה של מחזיקי העניין בפעילות התאגידית. הטמעה משפטית של תפיסת ההוגנוּת באמצעות דיני החברות מתבקשת לנוכח ממצאיה של הכלכלה ההתנהגותית שלפיהם הציפייה להוגנוּת בקרב בני האדם היא מרכזית ומשמעותית, ומשפיעה על תהליך קבלת ההחלטות של ישויות אנושיות לא פחות מהחתירה הצרה לקידום רווחים. מכאן הצורך בהסדרים משפטיים שיטמיעו תפיסה זו באופן אמין באמצעות משטר של אחריות גם במסגרת פעילותן של חברות, שהן ישויות מלאכותיות ונטולות אפיונים אנושיים.
פרופ' עלי בוקשפן הוא פרופסור חבר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים ומנהל אקדמי וכללי של מרכז אריסון ל־ESG בבית ספר אריסון למִנהל עסקים, אוניברסיטת רייכמן.
אזכור המאמר: עלי בוקשפן "הוגנוּת תאגידית ומטרת החברה בראי הכלכלה ההתנהגותית" משפט ועסקים כט 347 (2024).
Corporate Purpose Through the Prism of Behavioral Economics | Eli Bukspan (vol. 29)
The article examines the area of corporate discourses of the company's purpose and its responsibility towards stakeholders that are on the rise in recent years.
These discourses are also known as ESG (Environmental, Social and Governance). The article's hypothesis is that behavioral economics concepts, rather than traditional economic theory, help explain how the greater awareness and implementation of ESG impact the stakeholders’ perception, as well as re-frame the notion of the company's purpose and its role in society and in the world of business, finance and law.
Surprisingly, while behavioral economics has gained a respectable place in academic discourse, including in the legal world—and even though the social responsibility of the business sector actors and their decision-making process revolve around issues that are at the core of behavioral economics—its voice is hardly heard in the evolving discussion of the concept of fairness and in the analysis of corporate law as it relates to ESG.
More specifically, the article demonstrates the prominent presence of the principle of fairness both in the business sector and in law. Respectively, the main thesis of the article is that the assimilation of the concept of fairness, which is at the core of the stakeholders' perception, as well as at the core of the world of behavioral economics, should be part of the company’s purpose and an integral part of the officers’ discretion in exercising their duties, framing the interests of the stakeholders as a compass for the company's activities.
Doing so is necessary in view of the role of law in instilling business and social norms. It establishes a pro-social culture and interpersonal trust alternative to a weakened contractual culture and encourages reciprocity and cooperation of stakeholders in corporate activity.
In conclusion, the article claims that the legal assimilation of the concept of fairness through corporate law is necessary in light of the findings of behavioral economics, according to which the expectation of fairness among people is central and significant since it affects the decision-making process no less than the narrow pursuit of profits.
Accordingly, there is a clear need for legal arrangements that will reliably implement the concept of fairness through a regime of responsibility within the framework of the activities of companies and their construct as separate legal entities with their own virtues and existence that often are devoid of "human" components.
Suggested Citation: Eli Buksspan, Corporate Purpose Through the Prism of Behavioral Economics, 29 Runi. L. & Bus. 347 (2024).
אתר משפט ועסקים 