המאמר מציג ניתוח תאורטי חדש להסדר הקבוע בחוק החברות, התשנ"ט־1999, בעניין הצעת רכש מלאה. מן ההסדר עולה קושי דוקטרינרי המתבטא בסתירה בין דיני החברות לבין העקרונות של דיני החוזים. בפרט, מתעוררת השאלה מדוע המחוקק מעניק לבעלי מניות המיעוט שהסכימו להצעת הרכש המלאה, באופן רצוני ומודע, זכות לתבוע סעד הערכה, קרי, לבקש מבית המשפט להעריך מחדש את מחיר העסקה.
למאמר שני מהלכי טיעון. ברובד התיאורי, לשיטתנו, ניתוח ההסדר מבעד למשקפיים של גישות קלסיות – דוגמת תאוריות של "צדק מתקן", "ניתוח כלכלי של המשפט" ו"צדק חלוקתי" – מעלה קשיים משמעותיים בפרטי ההסדר. הצגתן של הגישות הקלסיות מדגישה לשיטתנו כשלים דוקטרינריים אשר אינם ניתנים ליישוב. עם זאת, ננסה להראות כי ניתוח ההסדר לאור התאוריה של "צדק ביחסים" פותר את הקשיים האמורים. נציע כי ניתן לראות בהסדר, ברוח העקרונות של תאוריית הצדק ביחסים, את מימושם של עקרון השוויון המהותי (בין בעלי המניות בחברה, לרבות בעל השליטה) ועקרון האוטונומיה. לאחר מכן, ברובד היישומי, המאמר מספק תובנות בנוגע להתאמתם של מרכיבי "השווי ההוגן" לתאוריה וכן ביחס להצעות שהועלו להקשחת המנגנון של הצעת הרכש המלאה.
בפרק א יוצג ההסדר בעניין הצעת רכש מלאה. בתוך כך יוצגו ההגנה הכפולה המוענקת לבעלי המניות, סעד ההערכה והקושי הדוקטרינרי העולה מן ההסדר. בפרק ב ייסקרו גישות קלסיות אחדות לניתוח סעדים במשפט הפרטי, ויוסבר מדוע הן אינן מתאימות לניתוח ההסדר. בפרק ג תוצג תאוריית הצדק ביחסים, ויוסבר כיצד היא פותרת את הקושי הדוקטרינרי שהוצג. בפרק ד יוצגו השלכות אופרטיביות ראשוניות הנובעות מניתוח ההסדר לאור תאוריית הצדק ביחסים. לבסוף נסכם.
איתמר נדל הוא בוגר תואר ראשון במשפטים, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב.
יצחק בומבך הוא בוגר תואר ראשון במשפטים, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן, אוניברסיטת תל אביב.
אזכור המאמר: איתמר נדל ויצחק בומבך "להעריך מחדש את סעד ההערכה" משפט ועסקים כט 1 (2024).
Rethinking Appraisal Remedies: A Critical Analysis | Itamar Nadel, Itzhak Bombach
This article offers a novel theoretical analysis of the full tender offer regulation in the Companies Law, 5759–1999. It highlights a doctrinal challenge, marked by a tension between company law and contract law principles. The core question it addresses is the rationale behind granting minority shareholders—who have voluntarily and knowingly agreed to a full tender offer—the right to seek appraisal relief, or in other words, to request a court revaluation of the transaction price.
Our discussion is twofold. Firstly, at a descriptive level, we argue that applying classical approaches such as theories of "corrective justice," "economic analysis of law," and "distributive justice" to this regulation encounters significant difficulties, particularly in the finer details of the arrangement. We suggest that these approaches expose doctrinal inconsistencies that seem irresolvable. However, we propose that viewing the regulation through the lens of "relational justice" theory effectively addresses these challenges. We argue that the regulation, in line with the principles of relational justice theory, can be interpreted as an embodiment of the principles of substantial equality (among all shareholders, including the controlling owner) and autonomy. Secondly, at an applied level, the article sheds light on how the components of "fair value" align with this theoretical framework and discusses proposals for refining the full tender offer mechanism.
The article is structured as follows: Chapter A introduces the full tender offer regulation, highlighting the dual protection afforded to shareholders and the doctrinal tension it creates. Chapter B reviews several classic private law analysis approaches and their inadequacies in addressing this regulation. In Chapter C, we delve into relational justice theory, explaining how it resolves the identified doctrinal challenge. Chapter D discusses preliminary practical implications derived from analyzing the regulation through this theoretical perspective. The article concludes with a summary of the findings and their implications.
Suggested Citation: Itamar Nadel & Itzhak Bombach, Rethinking Appraisal Remedies: A Critical Analysis, 29 Runi. L. & Bus. 1 (2024).
אתר משפט ועסקים 