בעקבות ע"א 6266/19 מדינת ישראל נ' אבנון (25.8.2021)
בעניין המינהל האזרחי באיו"ש נ' אבנון קבע בית המשפט העליון כי המדינה זכאית לתבוע מעובד ציבור שסרח את שלמוני השוחד שקיבל. אולם הבסיס המשפטי לקביעה זו, המתבקשת מאליה, עורר קשיים ניכרים. בהניחו כי עילה באמונאות ועילה בעשיית עושר ולא במשפט מובילות לסעד זהה, יצר בית המשפט יצור כלאיים מוקשה מבחינת שני הדינים גם יחד. מאמר זה נתלה אפוא בפסק דין אבנון כדי להציע דיון בשני מישורים: האחד מעשי, אשר ממוקד בתביעות אזרחיות בתרחישי שוחד בשירות הציבורי, בתאגידים ובנסיבות מסחריות דומות, ובכלים המשפטיים הזמינים לשם כך; והאחר מתרחב לעיון כללי הן ביחס למה שמצוי בפסק הדין הן ביחס למה שנעדר ממנו. בהקשר זה המאמר מבקש לפוגג את הערפל שהותיר בית המשפט העליון מעל השימוש בעילה אמונאית לתביעת שלמוני שוחד. בהמשכו המאמר מנתח את האפשרות לתבוע בתרחישי שוחד בעילה נזיקית, אשר לא נדונה בעניין אבנון, ואת תכונותיה ואתגריה המיוחדים. לבסוף המאמר מרחיב את יריעת הדיון ובוחן פסיקות סמוכות להלכת אבנון – בעניין מדינת ישראל נ' יוסף, שדן בעובד ציבור, ובעניין דה לנגה נ' החברה לישראל בע"מ, שעסק בשוחד אזרחי לנושאי משרה בחברה – שבהן נמנעו בתי המשפט מלהבחין בין אחריות באמונאות לאחריות בעשיית עושר. במסגרת זו נדונים היקף התחולה של דיני עשיית עושר והממשק בינם לבין דיני אמונאות והגישות המתפתחות בסוגיית היסוד של התעשרות "על חשבון" המזכה. עוד נדונות הסוגיה של "שכר ראוי" לאמונאי מפר והחלופה המכונה "השבה הרתעתית", שאינה אלא חילוט אזרחי, על הקשיים הטמונים בה. המאמר חותם בכמה השערות ראשוניות בדבר הגורמים שהובילו למצב המשפטי המתואר כאן.
פרופ' עמיר ליכט הוא פרופסור מן המניין בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן.
אזכור המאמר: עמיר ליכט "שלמוני אמונאי ישראל: תביעות שוחד ומגמות בדיני אמונאות ובדיני עשיית עושר ולא במשפט" משפט ועסקים כח 243 (2023).
Israel Fiduciary Bribes: Bribery Claims and Trends in Fiduciary Law and Unjust Enrichment Law | Amir N. Licht
In the case of the Civil Administration in Judea and Samaria v. Avnon, the Supreme Court ruled that the state can claim from an errant civil servant the bribes he received. The legal basis for this rather obvious ruling raised substantial difficulties, however. By assuming that claims in fiduciary law and in unjust enrichment law yield identical remedies, the Court created a legal chimera, questionable as far as both laws are concerned. This article leverages Avnon to advance a discussion at two levels: One is practical, focusing on civil claims in cases of bribery in the civil service, in corporations, and in similar commercial circumstances, and on the legal tools available for such claims; the other expounds a general critical analysis of what is found in Avnon and what is absent. In this respect, this article seeks primarily to dispel the uncertainty that the Supreme Court left regarding using a fiduciary law cause of action for bribery claims. Next, this article analyzes the possibility of claiming in tort in bribery cases, which was not discussed in Avnon, and the special features and challenges that it exhibits. Finally, this article expands the scope of analysis by examining related rulings in State of Israel v. Yazied, which dealt with a civil servant, and de Lange v. HaHevra LeIsrael Ltd., which dealt with civil bribery of corporate officers – in which the courts eschewed the distinction between liability in fiduciary law and in unjust enrichment. This article thus addresses the scope of unjust enrichment law and its interface with fiduciary law and evolving approaches with regard to the fundamental subject of enrichment "at the expense of" the claimant. It also discusses the issue of quantum meruit to a defaulting fiduciary and the alternative claim known as "deterrent restitution," which is nothing more than civil forfeiture, and the difficulties that it entails. The article concludes with some tentative hypotheses as to the factors that could have brought about the legal situation it describes.
Suggested Citation: Amir N. Licht, Israel Fiduciary Bribes: Bribery Claims and Trends in Fiduciary Law and Unjust Enrichment Law, 28 Runi. L. & Bus. 243 (2023).
אתר משפט ועסקים 