שימוש בשאלונים בחקירת תיקי מרמה המוניים – האם, למה ואיך? | יוני לבני וגיא רוה (כרך כז)

השינויים שהתרחשו בעשורים האחרונים בעולם התקשורת האלקטרונית יצרו הזדמנויות עסקיות חדשות שלא היו זמינות בעבר. בעל מיזם עסקי יכול לפנות עתה באמצעות האינטרנט אל מאות ואלפי נמענים פוטנציאליים. התרחבות זו של האפשרויות הטכנולוגיות, שאירעה בד בבד עם סביבת הריבית הנמוכה ששררה בשנים האחרונות, הביאה עימה גל של מיזמים פרטיים, בלתי מפוקחים ונעדרי תשקיף, שהציעו למשקיעים השקעות אטרקטיביות נושאות תשואה. פעילותם של מיזמים אלו הסתיימה בכמה מקרים בחקירות פליליות, שהולידו כתבי אישום חמורים בעברות גנֵבה ומרמה של עשרות מיליוני ש"ח. הליכים פליליים אלו הציבו – ועודם מציבים – קשיים בפני גופי החקירה, הנדרשים לגבות עדויות ממאות ואף אלפי משקיעים שנפגעו מהעברות. קושי זה לא נעלם מעיניהם של גופי החקירה, ובעטיו הוחלט לאמץ כלי חקירתי ייחודי שלא ננקט כמעט קודם לכן במשפט הפלילי – חקירה באמצעות שאלונים.

בחיבור זה אנו סוקרים את השימוש שעשו רשויות החקירה בשאלונים ואת התייחסותם של בתי המשפט לכך. אנו עומדים על היתרונות הנובעים משימוש בשאלונים בתיקי הונאה מרובי נפגעים, דוגמת קיצור משך החקירה, קידום יעיל של האכיפה בתיקים ענקיים והאפשרות להתבונן על קבוצת הנחקרים במבט־על ולחלץ נתונים סטטיסטיים המצביעים על "עמדת הקבוצה". מן העבר האחר אנו עומדים על החסרונות הגלומים בשאלונים, ובעיקר על העובדה שהשאלון נעדר את מידת הפורמליות, המחויבות וההקפדה, את מידת הדיוק והאותנטיות וכן את מנגנוני האיזון והבקרה המאפיינים חקירה קונוונציונלית, ובשל כך עשויות לעיתים להתעורר שאלות בנוגע לאפשרות להתבסס על תוצריו. חרף הביקורת שנמתחה על פרקטיקה זו, בתי המשפט אישרו אותה וקבעו כי אין בה כדי לפגוע בנאשם, אם כי מבלי להידרש באופן פרטני לקשיים הכרוכים בה ומבלי לשרטט הסדר מובנה שיציב תבחינים להפעלתה או יגדיר את תנאיה.

בחלק המרכזי של החיבור אנו מציעים מתווה לשימוש נכון ומאוזן לשיטתנו בשאלונים בחקירות פליליות. ככלל, אנו סבורים כי אין להגביל את השימוש בשאלונים רק לחקירות שבהן השאלות הן בעלות אופי עובדתי או טכני והתשובות הצפויות הן בעלות אופי "סגור". מגבלה כזו לא תאפשר להגשים את התכלית הבסיסית שבעטייה נעשה שימוש בשאלונים מלכתחילה. בד בבד, ככל שהשאלות שיש לברר במסגרת החקירה נוגעות בסוגיות מורכבות יותר, אשר טעונות הסברים מסובכים יותר וכרוכות ב"צלילה" לרבדים עמוקים יותר, כן הפורמט של שאלון עשוי להתאים להן פחות. בצד זה, אנו מציעים לקבוע מנגנונים שיעניקו לשאלון אופי "פורמלי" המדמה ככל האפשר חקירה רגילה – למשל, באמצעות שילוב "מעין אזהרות" בתחילת השאלון בדבר חובתו של הנשאל להשיב רק תשובות אמת, לענות על השאלון לבד וללא היוועצות, לענות על השאלות לפי סדרן, וכן לחתום ולהצהיר בסוף השאלון כי הוא מודע לאיסור למסור מידע על החקירה ועל השאלות שנשאל לכל גורם מעורב. עוד אנו מציעים כי על מנת לקרב ככל האפשר את השאלון לחקירה קונוונציונלית, ייעשה שימוש בשאלון דיגיטלי, שבמסגרתו כל שאלה תופיע בנפרד, לפי הסדר, ויהיה אפשר לראותה ולהשיב עליה רק לאחר השלמת המענה על השאלה שלפניה. באופן זה גם לא יישמר עותק בידי הנשאל. כן מוצע כי השאלות בשאלון ינוסחו ככל האפשר בצורה "פתוחה", שתאפשר לנשאל להביע את עצמו ללא הכְוונה. לבסוף, אנו מציעים מנגנונים ייחודיים לעריכת הליך "ריענון זיכרון" לעדים שהשיבו באמצעות שאלון, ולהבאת תוצרי השאלונים לבית המשפט תוך שימור היתרון היחסי של כלי זה במישור היעילות.

לקריאת המאמר המלא [PDF]

יוני לבני הוא שופט בבית משפט השלום בראשון לציון, ולפני כן פרקליט במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B.) ובכלכלה (B.A.), אוניברסיטת תל אביב; מוסמך במשפטים (LL.M.), אוניברסיטת קולומביה.

עו"ד גיא רוה הוא עורך דין ושותף במשרד בעז בן צור ושות'. בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B.), המרכז הבינתחומי הרצליה.

אזכור המאמר: יוני לבני וגיא רוה "שימוש בשאלונים בחקירת תיקי מרמה המוניים – האם, למה ואיך?" משפט ועסקים כז 403 (צפוי להתפרסם ב־2022).

אודות אתר משפט ועסקים

משפט ועסקים הוא כתב העת של בית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן
פוסט זה פורסם בקטגוריה יוני לבני, כרך כז, מהדורת הדפוס, רוה גיא, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s