המאמר, הבוחן את תחולתה של תורת המניעה המוקדמת בתקשורת המקוונת, דן במישק בין שני נושאים שהעסיקו את השופט מישאל חשין: התאמת המשפט לתקשורת המקוונת; וחופש הביטוי והאיזון בינו לבין זכויות וערכים אחרים. לפי תורת המניעה המוקדמת, גם כאשר הגבלת חופש הביטוי מוצדקת, האמצעי להגבלת הביטוי יכול להיות, ככלל, רק הטלת סנקציות אזרחיות או פליליות לאחר הפרסום, ולא צנזורה מנהלית או צווי מניעה שיפוטיים. המאמר סוקר את התפתחותה של תורת המניעה המוקדמת במשפט הישראלי, ועומד על אופייה כשיקול מדיניות, אשר יישומו עשוי להשתנות בהקשרים שונים, ולא ככלל נוקשה. על רקע זה נטען במאמר כי מן הראוי להתאים את תורת המניעה המוקדמת להתפתחויות הטכנולוגיות המהפכניות שחלו מאז אומצה התורה בישראל, וזאת בשל מאפייניהם המיוחדים של פרסומים מקוונים, וביניהם מהירות הפרסום וקלותו, מיקוד הפגיעה, נצחיוּת הפרסום, נגישותו והווירליוּת שלו. רציונל מרכזי של ההסתייגות ממניעה מוקדמת של פרסומים – התפיסה כי האפקט המצנן של סנקציות מאוחרות פוגע בחופש הביטוי פחות מהאפקט המקפיא של מניעה מוקדמת – אינו חל בתקשורת המקוונת, שכן בעידן הדיגיטלי לסנקציות מאוחרות יש אפקט מצנן מוגבר, ואילו האפקט המקפיא של מניעה מוקדמת ניתן לצמצום ולמיקוד. לנוכח זאת המאמר מציע, בין היתר, גישה שיפוטית שאינה חוסמת מתן צווים זמניים למניעה מוקדמת; הפקדה בידי בית המשפט, ולא בידי רשות מנהלית, של סמכות המניעה המוקדמת – לרבות הסרת פרסום – של התבטאויות המהוות יסוד עובדתי של עברות פליליות; שימוש בטכנולוגיות החדשות ליישום כלל ההפרדה ("העיפרון הכחול"), המאפשר לצמצם את הפגיעה בחופש הביטוי תוך הגנה על ערכים אחרים, כגון השם הטוב או הפרטיות; והתנייתה של פסיקת פיצויים בהליך אזרחי עקב פרסום מקוון בכך שהנפגעים ביקשו מהמפרסמים להסיר את הביטוי, ואף ביקשו צו מניעה מבית משפט במקרה שהמפרסמים לא נענו לבקשתם.
פרופ' אריאל בנדור הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה למחקר משפטי ע"ש פרנק צ'רץ' בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן.
פרופ' מיכל טמיר היא פרופסור חברה, המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט.
אזכור המאמר: אריאל בנדור ומיכל טמיר "חופש הביטוי בתקשורת המקוונת: בחינה מחדש של תורת המניעה המוקדמת" משפט ועסקים כו (צפוי להתפרסם ב-2022).
אתר משפט ועסקים 