מעטים ביותר הם בתי המשפט המדינתיים העוסקים במשפט הבין-לאומי ההומניטרי (IHL). אף שתפיסה לוחמתית אינה תופעה חריגה במאה העשרים ובתחילת המאה העשרים ואחת, בתי המשפט של המדינות השונות המעורבות בתפיסה לוחמתית לא עסקו – בוודאי לא כעניין שבשגרה – בהיבטים ההומניטריים של התפיסה הלוחמתית.
לא כך בית המשפט העליון של מדינת ישראל. העיסוק בתפיסה הלוחמתית וב-IHL היה בעבר (לפני הסכמי אוסלו) עניין שבשגרה לבית המשפט העליון שלנו. אף ששגרה זו שונתה במידה מה לאחר הסכמי אוסלו, העיסוק ב-IHL עולה עדיין מדי פעם על שולחנו של בית המשפט העליון.
מבחינתי האישית, בוודאי פסקתי את הדין במאות רבות – אם לא אלפים – של פסקי דין בעניינים שתושבים של סיני, עזה (בעבר) והגדה המערבית (כיום) הביאו לפתחו של בית המשפט. נהפכתי – כמו חבריי לבית המשפט העליון – למעין מומחה ב-IHL. לא אטעה אם אומר שפסקתי בעניינים של IHL יותר פסקי דין מכל השופטים המדינתיים והבין-לאומיים גם יחד. ה-IHL נהפך לחלק מהמשפט הפנימי שלנו. הוא נהיה חלק ממני. הנה כמה דוגמאות: הפסיקה בעניין איסור העינויים; עשרות פסקי הדין באשר לחוקיותה של גדר ההפרדה; פסק הדין בעניין נוהל שכן; פסק הדין בנוגע לחוקיותו של הסיכול הממוקד; עשרות פסקי הדין בעניין מאסר מנהלי והעברה ממקום למקום (relocation) בתוך השטח הנתון בתפיסה לוחמתית; פסקי הדין בדבר החוקיות של תפיסת קרקעות לצרכים שונים, ביניהם בניית התנחלויות וסלילת כבישים; הפסיקה באשר לחובת הצבא כלפי האוכלוסייה האזרחית במקרים של עימות מזוין (armed conflict), כגון הבטחת מזון ותרופות וטיפול בהרוגים ובפצועים; ופסקי הדין בדבר חוקיות ניהולם של משפטים צבאיים באזור הנתון בתפיסה לוחמתית ובדבר תנאי החזקתם של אסירים ועצירים.
פרופ' אהרן ברק הוא נשיא בית המשפט העליון בדימוס; ופרופסור בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה.
אזכור המאמר: אהרן ברק "המשפט ההומניטרי הבין־לאומי ובית המשפט העליון בישראל" משפט ועסקים כה (צפוי להתפרסם ב-2021).
אתר משפט ועסקים 