רוב בני האדם חשים כי פריטי מידע מסוימים העוסקים בהם הינם אישיים, פרטיים, ואין להופכם לפומביים ללא הסכמתם. ההיקף המדויק של התחום שנתפס על ידי אנשים כפרטי ואשר זוכה בהגנתן של נורמות חברתיות או משפטיות משתנה בין חברות ובין תקופות בהיסטוריה.
דוגמה מרתקת לפריט מידע שנתפס גם כיום, ברוב העולם, כפרטי מאוד, אף שהוא אינו מאפיין ישיר של גופו או אישיותו של אדם, היא גובה השכר. רק חברות ספורות הצליחו להפוך פריט מידע זה לציבורי, וגם שם הדבר שנוי במחלוקת. מאמר זה יעסוק בשאלה מדוע פריט מידע זה נתפס כפרטי, ואם ראוי להמשיך לשמור על ראייתו כחסוי בהינתן שחיסיון זה מוביל כיום גם לתוצאות מזיקות לפרט ולחברה.
לצורך כך ייעשה שימוש נרחב במקרה בוחן משנות החמישים, שאינו זכור בציבור, ואשר במסגרתו, במשך שנים מספר, פרסם מס הכנסה "ספר נישומים" ובו פירוט הכנסותיהם של אזרחים רבים. הרשימה ערוכה בשלושה חלקים: הראשון עוסק בכסף, שכר ופרטיות; השני מציג את ההסדר של ספר הנישומים משנות החמישים; והשלישי בוחן אם ניתן, כדאי ואפשר לחדש הסדר זה כיום , הן לשם התמודדות עם העלמות מס והן כדי לשפר את המידע שבידי עובדים הנושאים ונותנים עם מעסיק.
אתר משפט ועסקים 