מטרתו של מאמר זה היא להציע הצעות שונות בתחום השיקום התעסוקתי של אסירים ככלי להפחתת רצידיביזם, ולנתחן בהתייחס להצדקות המוסריות, החברתיות והכלכליות של כל אחת מהן. בכך המאמר מבקש להוסיף על הכתיבה הקיימת בתחום הפלילי על אודות מטרת השיקום כמטרה מרכזית, אך חשוב לא פחות – להביא לידי שינוי מעשי בדין הישראלי, שלהערכתנו יכול לתרום תרומה של ממש להפחתת שיעורי הרצידיביזם. מטרה זו עולה בקנה אחד עם מהות העבודה בקליניקה המשפטית, שבה נבט הרעיון למאמר זה, המנסה לשלב את התיאוריה עם עולם המעשה.
ביסוד המאמר שתי הנחות מוצא, שנבקש להציג בחלקו הראשון: האחת בדבר ערכה של התעסוקה מבחינת העובד, אשר חורג מהיותה אמצעי פרנסה בלבד; והאחרת נוגעת במרכזיותה של מטרת השיקום כאחת ממטרות הענישה. הנחת מוצא אחרונה זו משותפת לכתיבה רבה בשנים האחרונות (הן בתחום המעשי והן בתחום התיאורטי), וכבסיס להצעותינו נבקש להציג בקצרה את ההצדקות הנורמטיביות והתועלתניות למרכזיותו של השיקום. אחת מטענות היסוד במאמר היא כי לצד ההצדקות התועלתניות, חובת המדינה כלפי האסיר המשוחרר כוללת בחוּבּה גם תפקיד טיפולי. על כן, בתוך הליך השיקום יש חשיבות גדולה לטיפול – הן במובן של תפקיד השיקום לקדם את רווחתו האישית של האסיר המשוחרר והן במובן של האופן שבו השיקום נעשה (care).
החלק השני במאמר יסקור בקצרה את המצב כיום בדין הישראלי, ובכלל זה את המסגרת הנורמטיבית ואת תוכניות השיקום הקיימות. החלק השלישי יתמקד בשיקום תעסוקתי ככלי להפחתת רצידיביזם, המבוסס על שתי הנחות המוצא שתוארו לעיל. כלי זה מהווה לתפיסתנו מסגרת שמאפשרת לאסיר המשוחרר "להתפנות" להליך טיפולי במקום לעסוק בדאגות היומיום והחזרה לחברה. בחלק זה נציג הצעות שונות להגברת השיקום התעסוקתי, וננתחן לאור ההצדקות הכלכליות והנורמטיביות שנפרשׂו בפרק הראשון.
התבוננות זו, המתמקדת בשיקום תעסוקתי, היא צרה לכאורה, אולם היא ממחישה לדעתנו את היחסים ההדדיים בין משפט לטיפול – פתרונות משפטיים יכולים לתרום להליך הטיפול, וטיפול מוצלח יכול להפחית את הפרתו של הדין.
אזכור המאמר: זיו לידרור ועידן פורטנוי "לצאת מהקופסה: הפחתת רצידיביזם באמצעות תעסוקה – פתרונות החורגים מהדין הפלילי" משפט ועסקים כד 71 (2021).
אתר משפט ועסקים 