המרחב המקוון יצר כידוע הזדמנויות נפלאות להגשמת ערכים של חופש ביטוי, חופש מידע וזכות להשתתפות בשיח החברתי-הציבורי. אולם בצד הברכה האמורה נעשה המרחב המקוון משופע גם בפרסומים פוגעניים בריוניים המבקשים להשפיל ולבזות אדם באופן חוזר ונשנה. מאפייני המרחב המקוון מאפשרים לפרסומים אלה להתפשט באופן וירלי, להגיע לקהל רחב, ואף להיצמד ל"זהות המקוונת" של הנפגע כאות קין שלא יימחה. פרסומים אלה עלולים להסב נזק רב למושא הפרסום, ומאפייניו המשפטיים-הטכנולוגיים-הארכיטקטוניים של המרחב המקוון עלולים להגביר באופן ניכר את האפקט הפוגעני שלהם בהשוואה לאותם פרסומים כאשר הם נעשים במרחב הפיזי. כפי שמוצג במאמר, לגבי חלק מהפרסומים הפוגעניים במרחב המקוון קיימת הצדקה לקביעת איסור פלילי, אולם לא תמיד הדין הפלילי הקיים בישראל חל עליהם. בשל כך מוצע במאמר לקבוע עבֵרה פלילית חדשה של "התנכלות מקוונת", שתיועד לספק מענה הולם לאותם מקרים שבהם הפרסומים הפוגעניים במרחב המקוון מצדיקים את הפעלת הכלי הפלילי.
בצד הדיון הכללי בהצדקות ובצורך בקביעתה של עבֵרה פלילית חדשה של התנכלות מקוונת, המאמר מתמקד בשתי קבוצות אוכלוסייה ייחודיות: מחד גיסא, קבוצת הקטינים, ומאידך גיסא, קבוצת עובדי הציבור. במאמר מוצגת הטענה כי לעומת אוכלוסיית הנפגעים הכללית, פגיעה באוכלוסיית הקטינים מצדיקה הגנה מוגברת מצד הדין הפלילי, ואילו כאשר אוכלוסיית הנפגעים היא אוכלוסיית עובדי הציבור, נדרשת הקפדה מיוחדת שהאיסור הפלילי לא ינגוס בחופש הביטוי באופן בלתי מידתי ויצנן ביקורת לגיטימית על עובדי הציבור בעת מילוי תפקידם.
לצד הדיון המרכזי במאמר, שעיקרו עוסק בדין המהותי הפלילי, מוצגת במאמר ההתייחסות לסוגיית האכיפה הפלילית במרחב המקוון. לנוכח מאפייניו של המרחב המקוון, לא תמיד האכיפה הפלילית ה"קלסית" יכולה להוביל לתוצאות מצופות של אכיפה אפקטיבית, ועל כן יש להפעיל, בצד המהלך הרגיל של חקירה והעמדה לדין במקרים המתאימים, גם כלים של אכיפה חלופית, שיתמקדו בהסרת תכנים העולים כדי העבֵרה הפלילית החדשה או בחסימת הגישה אליהם.