המאמר עוסק במתח הבסיסי הטמון בדיני הירושה בין הגנה על חופש הציווי לבין הגנה על יורשים מסוימים, לרוב (אך לא בהכרח) בני משפחה. טענתו המרכזית היא כי בניגוד לתפיסה המקובלת במשפט הישראלי, הרואה את חופש הציווי כאינטרס המרכזי בדיני הירושה, ירושה היא למעשה מוסד דו-צדדי המקדם שני אינטרסים משלימים: האינטרס של המורישה בהמשכיות של האני לאחר מותה באמצעות שליטה בקניינה, והאינטרס של הקרובים לה בחיבור אל שורשיהם, אל העבר שלהם. המשכיות היא אם כן ערך מרכזי בדיני הירושה, המבאר באופן שלם ומלא את המתח הבסיסי הטמון בהם. לתשתית תיאורטית זו יש כמה השלכות נורמטיביות. המאמר עוסק בשלוש מהן: הגנה על חופש הציווי; מיתון תנאים בצוואות ואיסור הורשה נצחית; והגנה על האינטרסים של מקבלים, במקרים מיוחדים, באמצעות ביקורת שיפוטית על צוואות.
ד"ר שלי קרייצר-לוי היא מרצה בכירה, במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.
אזכור המאמר: שלי קרייצר-לוי "חידה הירושה: רצון, המשכיות ומחויבות" משפט ועסקים כב 165 (2019).
The Riddle of Inheritance: On Wills, Continuity and Commitment | Shelly Kreiczer-Levy
The article discusses the embedded tension between testamentary freedom and family protection in inheritance law. It argues that contrary to the conventional wisdom, inheritance is not a one-sided institution designed to protect the interests of property owners. Instead, inheritance is a two-sided institution that promotes two complementary interests: the interest of the giver in the continuity of their self after death, and the interest of certain recipients to belong to the giver, as a representation of their roots. Continuity, therefore, is a central value in inheritance law. This theoretical framework has three normative implications: a protection of testamentary freedom, limiting the power of the testator to restrain recipients’ use of the property, and a judicial review of wills.
(Vol. 22, 2019)
אתר משפט ועסקים 