נערים פוגעים מינית הם ילדים מעל גיל האחריות הפלילית אשר טרם מלאו להם שמונה-עשרה שנים ביום הגשת כתב האישום נגדם בגין ביצוע עברת מין. על-פי הספרות המחקרית, רובם המכריע של הנערים הפוגעים מינית מפגינים התנהגות אנטי-סוציאלית בכלל, שאינה ממוקדת דווקא בפגיעות מיניות. כלומר, רוב הנערים הפוגעים מינית אינם סוטים מינית. הסיכון שילדים ונערים פוגעים מינית ייהפכו לעברייני מין בבגרותם קטן יחסית. רוב הנערים מגיבים על דרכי טיפול מותאמות ייעודיות, ורק מיעוטם מהווים איום ארוך-טווח לחברה. נערים פוגעים מינית שעניינם מובא לפני בית-המשפט לנוער נשפטים על-פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971. אם נקבע כי הנער ביצע את העבֵרה המיוחסת לו, הוא עלול להיות מורשע ולשאת עונש של מאסר או שהייה במעון נעול או להישלח לטיפול בצו בית-משפט. אני סבורה כי אופיין הייחודי והמורכב של הפגיעות המיניות המבוצעות על-ידי בני-נוער מקדם את התובנה כי המערכת הפלילית הפורמלית הנוהגת מוגבלת באופן אינהרנטי בהתמודדות עימן, באופן שמחייב רפורמה חיצונית לשינויה והבניית פרדיגמה רחבה יותר של צדק. אציע, באמצעות חיבור כילולי (אינטגרטיבי) של תפיסת זכויות הילד עם תנועת הצדק החלופי, לקדם פיתוח מנגנונים חדשניים של צדק לצד המנגנון האדוורסרי: היוועדות ובתי-משפט פותרי בעיות. אלה, בכפוף להליכי מיון קפדניים, יתמודדו בצורה מיטיבה ואפקטיבית יותר עם נערים פוגעים מינית.

להורדת המאמר המלא