גאו יו (Gao Yu), עיתונאית סינית עצמאית בת 71, נידונה על-ידי בית-משפט בסין לשבע שנות מאסר בגין הדלפת סודות מדינה. פסק-הדין עורר ביקורת מצד משלחת האיחוד האירופאי לסין, הטוענת כי זוהי דוגמה מובהקת ליחס המדאיג לו זוכים אלו המגנים ופועלים למען זכויות אדם בסין, ובכללם עורכי-דין ועיתונאים. יו היא אחת מארבעים וארבעה עיתונאים המוחזקים בכלא הסיני, כך על-פי נתוני ה-CPJ) Committee to Protect Journalists). יש לציין כי מאז בחירתו של שי ג'ינפינג (Xi Jinping)  בשנת 2013, סין הכריזה על מלחמה בשחיתות ובמסגרת כך על תכנית בת חמש שנים לרפורמה במערכת המשפט שאמורה להגן על עיתונאים ופעילי זכויות אדם המצויים בהליך משפטי. 

 מושלת אוקלהומה, ארצות הברית, מרי פאלין, חתמה על הצעת-חוק המתירה שימוש בגז חנקן בהוצאות להורג, כדרך חלופית לביצוע העונש אם זריקת הרעל תוכר כלא חוקתית על-ידי בית-המשפט העליון הפדרלי, או אם התרופות המקובלות בדרך-כלל בתהליך לא תהיינה זמינות במלאי. על-פי הצעת החוק, הנידון למוות יחבוש מסכה אליה יוזרם החנקן, וזו תמנע מעבר של חמצן לריאותיו. שיטה זו תהווה תחליף לשיטות אחרות כמו כיסא חשמלי או כיתת יורים, ותהווה חלופה חוקתית לשיטות הנהוגות כיום מפני שהיא נחשבת כיעילה ולא אכזרית.

 השר הארגנטינאי לסוגיות הנוגעות לאיי פוקלנד, דניאל פילמוס, הודיע כי ארגנטינה מתחילה בהליכים משפטיים נגד חברות נפט וגז מארצות-הברית ומבריטניה הקודחות באיים. לטענת השר, חילוץ משאבים מהאיים הוא בלתי חוקי מאחר שהם שייכים לארגנטינה; בבריטניה, אחת מהמדינות הפעילות בקידוח באיים, טוענים מנגד, שמדובר בתביעה בריונית. עמדתה של בריטניה זוכה לתמיכה מצד ממשלת איי פוקלנד, הטוענת לזכותה לפיתוח כלכלי עצמי תוך קריאה לדחות את תחולתו של החוק הארגנטיני המקומי בהתאם למשאל עם שנערך באיים ב-2013, בהסכמת בריטניה, בו הצביעו רוב האזרחים על הרצון להתנתק מהשלטון הארגנטינאי.

 בית-המשפט בארצות-הברית קבע כי אין לו סמכות אקס-טריטוריאלית על פעולתו של תאגיד אמריקאי במדינה זרה. בית-המשפט העליון של ארצות-הברית דחה בקשה לדיון בנוגע לתביעה בגין הפרת זכויות אדם נגד התאגיד האמריקאי צ'יקיטה, אשר הודה כי הוא מממן את ארגון ה-AUC, ארגון גרילה ימני קיצוני בקולומביה אשר בין קורבנותיו בני משפחות התובעים. בית-המשפט סרב לדון בתביעה בטענה שעל-אף שמדובר בתאגיד אמריקאי, האירועים התרחשו בקולומביה ועל-כן אין לו את הסמכות לדון בהם.

 לפני מספר שבועות סקרנו כאן את העמדתו לדין של אוסקר גרונינג, "רואה-החשבון מאושוויץ". השבוע הודה גרונינג בפני בית-המשפט בגרמניה כי הוא נושא באשם מוסרי בגין מעשיו במחנה ההשמדה הנאצי בין השנים 1942–1944. בעקבות הודאתו צפוי גרונינג, כיום בן 93, למאסר מקסימלי של חמש-עשרה שנים. על-אף גילם המפליג של הפושעים הנאצים, יחידת החקירות הגרמנית נגד פשעי הנאצים פועלת ללא הרף להבאתם לדין. נכון להיום מתנהלים עוד אחד-עשר משפטי רצח נגד קצינים נאציים.

 בית-המשפט העליון של ארצות-הברית דן בימים אלה בתיק בעניין McFadden v. United States, ובפרט בשאלה אם כדי להרשיע נאשם שהפיץ חומרים הדומים באופן משמעותי לסמים נרקוטיים המפוקחים על-ידי המדינה ואסורים לשימוש, על המדינה להוכיח כי הנאשם ידע על הדמיון האמור. לפי החוק הפדרלי הדמיון נמדד במבנה הכימי של הסמים ובהיותם בעלי השפעה זהה על המשתמש. הכרעת בית-המשפט עתידה להתקבל בקרוב, והיא בוודאי תשפיע באופן נרחב על רשויות האכיפה ברחבי הפדרציה.

השתתפו בהכנת הסקירה: גיא אבידור, נעה נוידרפר, אבישג סלומון ומיכל פינקלשטיין. ערך: ניב אמיתי.