מאמרנו יתמקד בעבודתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת השתים-עשרה, שהייתה הראשונה שהצליחה להעביר חקיקת זכויות אדם במסגרת חוקי-יסוד, לאחר עשרות שנים של נסיונות כושלים לעשות זאת, והולידה את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק, אשר חולשים כיום על כלל המערכת המשפטית. המאמר יראה כי לביקורות בדבר מחטף חקיקתי או עבודה לא-יסודית של הוועדה אין כל בסיס.
החדשנות והמהפכנות האמיתית של חוקי-היסוד הללו טמונות בעובדה שהכנסת העניקה לבתי-המשפט, באופן מודע, סמכות ביקורת שיפוטית על חקיקתה, ובכך הגבילה את עצמה. זו הייתה כוונתו הברורה של המחוקק, ובית-המשפט נתן ביטוי מדויק לאומד-דעתו של בית-הנבחרים.
כמו-כן נביע את עמדתנו כי למדינת-ישראל יש חוקה כתובה, היא חוקי-היסוד של מדינת-ישראל, המהווים יישום של החלטת הררי משנת 1950.
אתר משפט ועסקים 
פינגבאק: על מושג המהפכה החוקתית של ג'קובסון ורוזנאי ובית המשפט העליון – מחשבות נוספות / מרדכי (מוטה) קרמניצר – ICON-S-IL Blog