מאפייניה השונים של התביעה הייצוגית ובעיית הנציג הכרוכה בה מעלים שאלות נוקבות באשר לרציותה החברתית בישראל בכלל ובאשר להסדרתה המשפטית בפרט. בהעדר תובנה כללית היורדת לחקר תפקודה של התביעה הייצוגית כמכשיר לאכיפת חוק על מעוולים המוניים, לא ניתן לזהות את התועלת החברתית שעשוייה להיצמח מהשימוש בה, את קשת המקרים הראויים לאכיפה ייצוגית או לעצב הסדרה משפטית ראויה מאחר ויעדים אלה הינם תלויי-תיאוריה. המאמר בוחן את התועלת החברתית הפוטנציאלית שבתביעה הייצוגית כמכשיר לאכיפת חוק ומפתח תיאוריה כללית באשר לרציותה בחברת ההמונים שבה מעוולים המוניים – תאגידים פרטיים וציבוריים ורשויות מנהליות – מסבים נזק שיטתי והמוני או מחצינים סיכונים שיטתיים והמוניים כלפי קבוצת ניזוקים גדולה.

שורש התועלת החברתית של התביעה הייצוגית טמון בפתרון כשלים מובנים, שבהעדר מכשיר התביעה הייצוגית, עומדים לרועץ בפני אכיפת חוק מיטבית. יסודם של כשלים אלו בפער המובנה בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי לאכיפת החוק על מעוולים באמצעות הגשת תביעות והשקעה בניהולן. התוצאה – הרתעה פרטנית והרתעה כללית תת-מיטבית – אינה רצויה מאחר שאין בה ליתן תמריץ הולם לנקיטה באמצעי זהירות מוקדמים לצמצום תוחלת הנזק המצרפית והעלויות החברתיות הנלוות. פיצוי תת–מיטבי אינו רצוי אף הוא מאחר שאין בו להטיב נזק שנגרם כתוצאה מהתממשות סיכונים. בנוסף, המאפיינים השיטתיים וההמוניים של התנהגות עוולתית משווים לבעיית הפער המובנה האמורה ותת–האכיפה ממדים חברתיים משמעותיים מאחר שהתנהגות עוולתית המונית ושיטתית מקנה למעוולים עדיפות מובנית בניצול יתרונות של גודל ומביאה, אפוא, לאסימטרייה בתמריצי ההשקעה ובגודל ההשקעה של הצדדים בתביעה ובהגנה ולהטיה עקרונית בקביעת ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות לטובת המעוול הספציפי ומעוולים פוטנציאליים. השקעה אסימטרית עומדת לפיכך למכשול בפני אכיפת חוק מיטבית. במצב זה, פתרון בעיית תת–האכיפה טומן בחובו תועלת חברתית רבה.

כשירותה של התביעה הייצוגית לצמצם את הפער המובנה בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי באכיפת החוק היא פועל יוצא של שני עקרונות כלכליים המונחים בבסיסה: יזמות עסקית וניצול יתרונות של גודל בהשקעת משאבים באכיפת החוק. שילובם יוצר תמריץ פרטי גבוה לאכוף את החוק על מעוולים המוניים גם מקום שמדובר בנזקים קטנים שאינם בני-תביעה אישית מבחינה כלכלית; יוצר תמריץ פרטי להשקעה בניהול התביעה להטלת אחריות מיטבית על מעוולים; ויוצר סימטרייה בתמריצי ההשקעה ובגודל ההשקעה הנגזרת של הצדדים באופן שמבטל את ההטיה המובנית האמורה.

זיהוי התועלת החברתית לצדן של בעיות מובנות בתביעה הייצוגית פותח את הצוהר לדיון בעיצוב ההסדרה המשפטית, לרבות (א) קשת המקרים המתאימים לאכיפת חוק במסגרת התביעה הייצוגית; (ב) מדיניות משפטית ושיפוטית ביחס לאישור תביעות ייצוגיות; (ג) דרישות–סף לאישורן של תביעות ייצוגיות; (ד) פיתוח מנגנוני בקרה יעילים למניעת שימוש לרעה על-ידי עורכי-דין יצוגיים; (ה) היקף הפרישה הענייני של השימוש בתביעה הייצוגית על-פני תחומי משפט שונים, ולבסוף (ו) מעמד המדינה כנתבעת בתביעות ייצוגיות.

להורדת המאמר המלא.

General Theory Regarding the Social Value of Class Actions as a Mean for Law Enforcement

Guy Halfteck

Abstract

The Article examines the intrinsic social value of class actions as a private enforcement mechanism in enhancing deterrence of systematic, risk-producing activities and in obtaining compensation for victims of systematic, mass-inflicted harm. The theoretical inquiry identifies the intrinsic impediments to achieving optimal private law enforcement in mass society and the social welfare consequences. These impediments are rooted in the divergence of the private incentive from the social interest in using the legal system to enforce the law on mass wrongdoers. Against this backdrop, the Article advances two theoretical propositions: First, class actions provide a corrective social policy (albeit, an imperfect one), designed to rectify said impediments and mitigate their effects on deterrence and compensation. Second, the corrective functional capacity of class actions squarely derives from two economic properties underlying its design, namely—law enforcement entrepreneurship, which is necessary to by-pass collective action problems and minimize transaction costs, and formal aggregation and collectivization of numerous, similarly-situated victims into a single, cohesive pool of claimants, which facilitates an opportunity to exploit economies of scale of effort and investment in law enforcement. Normative implications concerning, among others, the optimal scope of class actions, their regulation across various contexts of social activity, the prerequisites for class certification, and judicial control mechanisms are discussed.