אתר משפט ועסקים

משפט חוקתי:                                                    

 בית-המשפט החוקתי בהונגריה פסל חוק שמעניק לפרלמנט את הסמכות הבלעדית להכיר בכנסיות ובארגונים אחרים כארגונים דתיים. בית-המשפט קבע כי החוק הוא פוליטי מדי, ואינו מבטיח רמת שקיפות מספקת של הליך קבלת ההחלטות כדי להגן על חופש הדת בצורה ראויה.

 בית-המשפט העליון בספרד פסל תקנה עירונית שאסרה על לבישת רעלות בבניינים עירוניים. עיריית ליידה לא הצליחה להוכיח כי האיסור ישפר את רמת הביטחון בבניינים אלו, ולכן לא ניתן להצדיק את הפגיעה בחופש הדת.

 בפסק-דין חדש דן בית-המשפט העליון הישראלי באיזון שבין זכות הציבור לדעת ובין זכותו של אדם לפרטיות, כאשר מבקשים צו איסור פרסום. נקבע כי כאשר זהותו של נאשם מפורסמת ברשת האינטרנט בניגוד לצו איסור פרסום, יוכל בית-המשפט להוציא צו איסור פרסום גורף על כל פרטי הפרשה. להמשיך לקרוא ←

משפט בין-לאומי והדין ההומאניטארי:

 קווין ג'ו הלר (Melbourne Law Schoo) פרסם ניתוח ביקורתי של פסק-הדין בעניין נשיא סיירה ליאון צ'רלס טיילור, ושואל אם העונש שהושת על טיילור – 50 שנות מאסר – הוא אכן מידתי ביחס למעשיו.

 המועמד לנשיאות קניה ביקש מבית-המשפט הפלילי הבין-לאומי (ICC) לדחות את העמדתו לדין כדי לאפשר לצוותו להתמודד עם ההאשמות שהוטחו נגדו בגין הטבח בשנת 2007 בו נהרגו מעל 1,200 אזרחים קנייתיים.

 כפי שדווח באתר משפט ועסקים לפני שבועיים, רשת החדשות האמריקאית NBC הדליפה תזכיר פנימי של משרד המשפטים האמריקני בנוגע למדיניות הסיכולים הממוקדים של ארצות-הברית, המתייחס, בין השאר, למדיניות חיסולם של אזרחים אמריקנים בארצות זרות. פרסום זה ערר סערה בקרב פרשנים פוליטיים ומשפטיים אמריקניים, כולל בבלוגים שונים באינטרנט.  להמשיך לקרוא ←

משפט וטכנולוגיה:

  דו"ח השקיפות החדש של חברת גוגל מלמד כי החברה דורשת הצגת צו חיפוש כדי להעביר לידי הרשויות חומרים המצויים בחשבונות שירותי Gmail ובשאר השירותים מבוססי טכנולוגיית מחשוב-עננים. יחד עם זאת, ישנו מידע אותו גוגל מעבירה לרשויות ללא צו – כתובות IP וחלק משדות האינפורמציה הלא-תוכנית של הודעות דוא"ל(בתוכם שדות ה-to, ה-from וה-date). פרשנים רואים בדרישה לצו התפתחות חיובית, מאחר שהיסטורית, גוגל שמרה לעצמה בתנאי השימוש את הזכות להעביר מידע לרשויות אכיפת החוק בלא צו.

 רשויות ממשלתיות להגנה על הפרטיות בקנדה ובהולנד טוענות שאפליקציית הסלולר הפופולארית WhatsApp מפרה את חוקי הפרטיות בכך שהיא מחייבת את המשתמשים לספק לה גישה לספר הטלפונים שלהם, לרבות למספרים של אנשים שאינם משתמשים באפליקציה. את הממצאים המלאים, לרבות המלצות להמשך הטיפול באפליקציה, ניתן לקרוא בדו"ח המלא.  להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: אלון קלמנט "הקלות הבלתי נסבלת של הגשת תובענות ייצוגיות" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/02/06/blogpost-20130206-klement.

במהלך השבוע האחרון, בד בבד עם הדיווח החדשותי על תקלה בת מספר שעות בשירותי התקשורת של חברת פלאפון, דווח על הגשת תובענה ייצוגית בגין אותה תקלה, כ-12 שעות ממועד תיקונה. עיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית מעלה כי עורכיהּ נחפזו להכינה ולא שעו אף לביצוע הגהה לשונית אחרונה.

בשנים האחרונות, כך נראה, מתחזקת מגמה של הגשת כתבי תובענה ייצוגית ימים ספורים לאחר קרות אירוע נזיקי או בעקבות גילוי עובדות רלוונטיות בתחקירים טלוויזיוניים. כך בעקבות תקלה ברשת סלקום הוגשו מספר תובענות ייצוגיות (אזואלוס נ' סלקום, אבו עראר נ' סלקום,אסמעייל נ' סלקום, ברסלויער נ' סלקום) נגד החברה יום למחרת התקלה (תובענות אלו אוחדו וממשיכות להתנהל); כך שלושה ימים לאחר שידור תחקיר 'כולבוטק' שחשף התעללות בבעלי חיים במפעל 'אדום אדום', הוגשה תובענה ייצוגית (קוליאן נ' קבוצת תנובה) נגד חברת תנובה על רקע אותה מסכת עובדתית;  כך למשל, בעקבות תחקיר 'כולבוטק' אודות מוצרי חברת ניאופלם הוגשה תובענה ייצוגית יום למחרתו נגד החברה.

פרופ' אלון קלמנט כתב על התופעה בדצמבר 2010, בעקבות התקלה ברשת סלקום את הדברים הבאים, היפים גם לעניין פלאפון:

להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: יהונתן קלינגר "הפשע משתלם (כשזה נוגע לפרטיות)" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/02/06/blogpost-20130206-klement.

הענישה בתחום הגנת הפרטיות בישראל מחפירה. אחת הסיבות לכך היא עסקאות טיעון מקלות, כמו זו שהטילה קנס של 50,000 ש"ח על מדליף מרשם האוכלוסין (ובמקרה של מדליף אחר, מאסר של עשרה חודשים); אך זו לא העסקה זולה היחידה. השבוע ניתנו שתי עסקאות קלות למדי, שמראות שאותה מדינה שקובעת ענישה די דומה בצורתה בין מי שנוהג מעל המהירות המותרת לבין מי שחודר למרחבו הפרטי של אדם. ראשית, עסקאת הטיעון בנושא 'האגוז הצרפתי' בה האדם אשר הואשם בחדירה למחשביהם של מפיקי הסדרה 'השרדות' סיים את הפרשה בשישה חודשי עבודות שירות (על פריצה למחשבים, כאמור). לא עברו מספר ימים וראש המועצה האיזורית שדות נגב לשעבר הורשע בהתקנת מצלמה החודרת לפרטיות של עובדת בלשכתו, וספג קנס קל של 5,000 ש"ח ופיצויים בגובה 10,000 ש"ח (תפ 55604-08-10 מדינת ישראל נ' יפרח ואח'). כלומר, המדינה אומרת כך: תפרוץ למחשב של מישהו, תתקין לו מצלמות שמצלמות אותו בלא ידיעתו, ובמקרה הכי גרוע תצטרך להתנדב במעון לנשים מוכות או לשלם כמה שקלים.

להמשיך לקרוא ←

אזכור הרשימה: יהונתן קלינגר "מה אתם אומרים על חוק שי דרומי לאבטחת מידע?" אתר משפט ועסקים (2013) idclawreview.org/2013/02/05/blogpost-20130205-klinger1.

בשנים האחרונות, כל מבצע צבאי של מדינת ישראל מלווה במכת נגד קטנה, שנראה כאילו היא לפחות קשורה חלקית: פריצות למחשבים ואתרי אינטרנט ישראלים על ידי האקרים מהצד השני. כאשר עימאד מורניה (על פי מקורות זרים)חוסל, שרתי חברת אחסון ישראלית נפרצו ומידע אישי, כרטיסי אשראי וססמאות נשלחו לכל עבר, במהלך מבצע "עמוד ענן" אתרי ממשלת ישראל סבלו ממתקפת סייבר וגם השבוע, לאחר התקיפה (על פי מקורות זרים) בסוריה, החליטה קבוצה של האקרים סורים לפרוץ ולפרסם את פרטיהם האישיים וססמאותיהם של מספר עובדי אתר 'הארץ' כמו גם את ססמאות הגישה לחשבונות אשר קבוצת 'הארץ' משתמשת בהן כדי לעודד הכנסות.

להמשיך לקרוא ←

משפט וטכנולוגיה:

 כתבה שפורסמה בכתב-העת "Wired" מצביעה על פערי כוחות בשימוש בראיות מבוססות רשתות חברתיות: בעוד שסנגורים נדרשים לצו בית-משפט על-מנת להשיג ראיות מרשתות חברתיות המוגנות בחוק, רשויות אכיפת החוק, לרבות הפרקליטות, נהנות מפטור בחוק המקנה להן גישה חופשית למידע זה.

 מדינת שלזוויג-הולשטיין שבגרמניה מאיימת לקנוס את חברת פייסבוק על שאינה מאפשרת רישום אנונימי באתרהּ, באופן הנוגד הוראות חוק גרמניות. להמשיך לקרוא ←

משפט וטכנולוגיה:

 מה גורלם של חשבונות פייסבוק, ג'ימייל, אינסטגרם ושאר שירותים מקוונים, לאחר שבעליהם הלך לעולמו? האם עליהם להמחק, או להשאר כמעין גלעד דיגיטלי למנוח? האם יש לאפשר לבני המשפחה של המנוח גישה לחשבונות אלו, בהתחשב בפוטנציאל שלהם להכיל חומרים שהמנוח ביקש להסתיר מהם? סוגיית ה"מורשת הדיגיטלית" נסקרת בכתבת ה-wall street journal, המציגה את המורכבות המשפטית והאתית הכרוכה במציאת הסדר ראוי לחשבונות כאלו. להמשיך לקרוא ←