מאמר זה הוא המשך של רשימה קודמת שפרסמנו בשנת 2014 בנוגע לאופן הראוי של איזון נכסים מורכבים (הכוללים יסודות של סיכון, אי-ודאות וקשיי סחירות) על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג־1973. באותה רשימה התייחסנו – בין שאר הנכסים – גם לכושר השתכרות, והצענו מנגנון לאיזונו במסגרת איזון המשאבים בין בני זוג.
המאמר מבקש להתמודד עם המחלוקת הקיימת בפסיקה ובספרות ביחס למהותו של כושר ההשתכרות במסגרת דיני המשפחה ולאופן הבאתו בחשבון במסגרת איזון המשאבים – אם יש להתייחס אליו כאל נכס שיש לאזן בשוויון בין בני הזוג לפי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון בין בני זוג (גישת הנכס) או כאל שיקול לסטייה מאיזון משאבים שוויוני לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג (גישת השיקול).
הטענה המרכזית העומדת ביסוד המאמר היא כי יש לראות בכושר השתכרות נכס בר איזון, וזאת בניגוד לגישה הרווחת כיום. המאמר כולל סקירה של השיקולים השונים המצדיקים את גישת הנכס, תוך התמודדות עם טיעוני המתנגדים לה, אשר מצדדים בגישת השיקול ובגישות נוספות שהתפתחו בפסיקה ובספרות.
כמו כן כולל המאמר הצעות למחשבה מחודשת על אודות תנאים ושיקולים שהתפתחו עם השנים בפסיקה בקשר לסוגיית כושר ההשתכרות. בשולי המאמר חזרנו על המנגנון שהוצע במסגרת הרשימה שפרסמנו בעבר, בתוספת שינויים ושכלולים שהוספנו לו עם השנים מתוך הניסיון והעיסוק בפרקטיקה של דיני המשפחה.
עו"ד יוסף מנדלסון הוא מייסד משרד עורכי הדין יוסף מנדלסון ושות'; מרצה לדיני משפחה ולדיני ירושה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת רייכמן.
עו"ד עירית רייך־זיו היא שותפה במשרד עורכי הדין יוסף מנדלסון ושות'; מרצה לדיני משפחה ולדיני ירושה במרכז האקדמי פרס.
אזכור המאמר: יוסף מנדלסון ועירית רייך־זיו "על עלייתו ונפילתו של כושר ההשתכרות בדיני המשפחה במשפט הישראלי – סקירה והצעות לתיקון במסגרת הדין המצוי" משפט ועסקים לא 397 (2025).
The Rise and Fall of Earning Capacity in Israeli Family Law – A Review and Proposals for Reform Within the Existing Legal Framework | Yosef Mendelson & Irit Reich-Ziv (vol. 31)
This article continues a previous paper we published in 2014, which examined the proper method for balancing complex assets – those involving elements of risk, uncertainty, and limited marketability – under the Property Relations Between Spouses Law, 5733-1973. In that earlier paper, we addressed, among other types of property, the issue of earning capacity and proposed a mechanism for its inclusion in the spouses' equitable distribution process.
The present article seeks to engage with the ongoing debate in Israeli case law and legal scholarship regarding the nature of earning capacity in family law and the manner in which it should be accounted for in the equitable distribution of marital property. Specifically, it explores whether earning capacity should be treated as an asset subject to equal distribution between the spouses pursuant to Section 5(a) of the Property Relations Between Spouses Law (the asset approach), or rather as a factor justifying deviation from equal distribution under Section 8(2) of the Law (the factor approach).
The article's key argument is that earning capacity ought to be regarded as a divisible asset – contrary to the prevailing view in current jurisprudence. It reviews the main considerations supporting the asset approach and critically addresses the objections raised by its opponents, who advocate for the factor approach or for alternative models developed in both judicial decisions and scholarly commentary.
Suggested Citation: Yosef Mendelson & Irit Reich-Ziv, The Rise and Fall of Earning Capacity in Israeli Family Law – A Review and Proposals for Reform Within the Existing Legal Framework, 31 Runi. L. & Bus. 397 (2025).
אתר משפט ועסקים 