עסקאות של חברה ציבורית ניתנות למימון בעזרת הון עצמי, הון זר (חוב) או שילוב של השניים. כאשר לחברה יש בעל שליטה, מימון העסקה בעזרת הון עצמי, המחייב הנפקה של מניות חדשות, עלול לדלל את חלקו בחברה, עד כדי אובדן השליטה בחברה. לעומת זאת, מימון העסקה בעזרת גיוס חוב, אשר משית עלויות שונות על החברה, אינו חושף את בעל השליטה לדילול חלקו בחברה ואינו פוגע במעמדו כבעל השליטה.
כפי שאני מסבירה ברשימה זו, על אף האמור לעיל, אין לראות את האינטרס של בעל השליטה להימנע מדילול ומאובדן שליטה כהופך כל עסקה משמעותית הנשענת על גיוס חוב, חלף הנפקת מניות, לעסקה אשר נגועה בעניין אישי ולפיכך כפופה לאישורים מכבידים. זאת, בניגוד לעמדה העולה מההחלטה החשובה של המחלקה הכלכלית בעניין אקויטל משנת 2023. בהחלטה זו נקבע כי עסקת מיזוג של החברה, אשר בעל השליטה התנגד לעיצובה בדרך שתדלל את החזקותיו אל מתחת לרף מסוים ועל כן היא נשענה על גיוס חוב, היא עסקה שלבעל השליטה בחברה היה עניין אישי באישורה. פרשנות זו של בית המשפט בעניין אקויטל מובילה לתוצאה הבלתי־רצויה שלבעלי המניות מקרב המיעוט עומדת זכות וטו על עסקאות רבות, ולמעשה גם על עצם ההחלטה בדבר מבנה ההון של החברה, שהיא סוגיה המצויה בלב שיקול הדעת העסקי של קברניטי החברה.
עם זאת, אין משמעות הדבר שבעל השליטה יכול להכתיב את עמדתו לחברי הדירקטוריון, בניגוד לכלל בדבר שמירה על עצמאות שיקול הדעת של הדירקטוריון. הוראה של בעל השליטה לחברי הדירקטוריון כי עליהם לפעול בדרך מסוימת או להימנע מפעולה מסוימת היא הוראה פסולה. הדברים נכונים, מקל וחומר, גם לגבי איומים שבעל השליטה משמיע, דוגמת האיום שהשמיע אילון מאסק, אשר צייץ ברשת X כי הוא ימנע מטסלה כניסה לתחום ה־AI אם הדירקטוריון והאספה הכללית לא יאשרו את התגמול הנדיב שהוא ביקש.
ד"ר שירלי לוי היא חברת סגל במרכז האקדמי פרס; עמיתת הוראה בפקולטה לניהול ע"ש קולר, אוניברסיטת תל אביב.
אזכור המאמר: שירלי לוי "עניין אישי ומעמדם של בעלי השליטה בדיני חברות" משפט ועסקים לא (צפוי להתפרסם ב־2025).
אתר משפט ועסקים 
שלום רב,
הניתוח מאוד מעניין, אבל עדיין נותרים אצלי סימני שאלה.
חוק החברות מקנה לבעל השליטה אפשרות למנוע יתרת הון רשום. פסיקה זרה מורה כי סמכות הדירקטוריון להקצות מניות אסור שתופעל במטרה לפגוע בשליטה קיימת (Howard Smith Ltd. v. Ampol Petroleum Ltd. [1974] A.C. 821; Adlerstein v. Wertheimer (Del. Ch. Jan. 25, 2002).). למה אפוא לגיטימי שדירקטוריון יוכל לבחור בחלופה למיזוג – אף אם אינה טעונה אישור אסיפה כללית – שמדללת את בעל השליטה?
דווקא הכרה (לא נכונה בעיני) בעניין אישי של בעל השליטה, תקנה (גם) לו שליטה נגטיבית, במניעת רוב רגיל באסיפה לפי 275, אם תיבחר חלופה שמדללת אותו. אך אז, האם, לדוגמה, לא נאמר שגם כל השקעה של חברה בתחום עסקי חדש, המאפשרת בכך לבעל השליטה לבזר סיכונים, תיחשב כעסקה שיש בה עניין אישי?
אגב האזכור במאמר של עניין Sinclair, יהיו מצבי קצה שבהם, לפי הדין בדלוור, למרות שהתמורה פרו רטה, בכל זאת לא יוחל כלל שיקול הדעת העסקי – מכירה של החברה לצד ג' במהירות, כדי לספק את הצרכים הדחופים של בעל השליטה בתזרים מזומנים. In re Synthes, Inc (2021) .
שוב תודה על מאמר מעניין
ערן רוזמן