המאמר מביט בסוגיית היסוד בה"א הידיעה בדיני הראיות, שהיא שאלת מפתח לגבי כל ענפי המשפט המעשי: חופש ההוכחה אל מול כבלי ההוכחה, כשתי גישות להגעה לממצאים עובדתיים מדויקים במערכת המשפט. דרך פריזמה זו המאמר מביט בשלושת שלבי ההוכחה: איסוף הראיה והפקתה במהלך הכנת התיק; הצגת הראיה בליטיגציה בבית המשפט; ועיבוד הראיה לקראת ההכרעה העובדתית השיפוטית. המאמר ממחיש את חופש ההוכחה הקיצוני הקיים בישראל בכל שלושת השלבים, תוך הפניית אצבע מאשימה אל המחוקק על הפיתוח הדל במיוחד של דיני הראיות.
המאמר חושף כשלים רחבים בשלושה מישורי פעולה מפורסמים בדיני הראיות: משקל, דַיוּת וקבילוּת. מישור המשקל מופקר לחלוטין, בלי כבלי הוכחה ממשיים; מישור הדַיוּת כרוך בעמימות עצומה ובסתירה בין תכליתו המסתמנת לבין אופן פעולתו; ואילו מישור הקבילוּת כרוך בכשל של חשיפת בית המשפט לראיה שקבילותה שנויה במחלוקת, וזאת כחלק מכשל רחב יותר: דיני הראיות אמורים להסדיר את ההיסק השיפוטי, אך אינם יכולים להצליח בכך משום שבית המשפט הוא שמיישמם.
משם המאמר עובר לזיהוי שני מכשולים שיטתיים בדרך לשיפור: ההכחשה המערכתית של אי־הדיוק העובדתי במשפט, וההניעה החזקה של השחקנים החוזרים במערכת לא לשנות את הסטנדרטים ולא להשתנות.
כהארה אחרונה המאמר מראה כי גם סטנדרטים הבאים לצמצם את הסיכוי להיסק עובדתי שגוי עלולים, באופן אירוני, דווקא לקדם את הסיכוי להיסק עובדתי שגוי. כללי הוכחה הבאים למזער סיכוי לאי־דיוק עובדתי שעונים על תפיסת סכנה ועל יצירת כלים לנטרולה; אולם בעוד הסכנה היא ממשית, כלי הנטרול הם פיקטיביים או חלשים מכפי חזותם, לפחות בהקשרים רבים מאוד. מנגנון הנטרול משקף תפיסת אמת עובדתית גורפת, "סכמת מהימנות", סברה משתמעת כי בהתמלא תנאים כאלה ואחרים הגענו בבטחה לנחלת האמת העובדתית. זהו פרדוקס הסטנדרט. הדרך שהמאמר מציע היא טיוב סטנדרט ההוכחה, מחד גיסא, לצד ספקנות בריאה לגבי כל סטנדרט שהוא, מאידך גיסא.
ד"ר אסף הרדוף הוא מרצה בכיר במכללה האקדמית צפת; מלמד וחוקר את כל ענפי המשפט הפלילי למן שנת 2009; לשעבר תובע וסנגור בפרקליטות הצבאית; מפעיל ערוץ היוטיוב "משפטים בקטנה".
אזכור המאמר: אסף הרדוף "חופש הוכחה נגד כבלי הוכחה – כשלים ומהמורות בדרך לדיוק העובדתי במשפט" משפט ועסקים ל 1 (2025).
Freedom of Proof vs Proof Systems: Failures and Obstacles on the Road to Factual Accuracy and to its Improvement, and the Standard Paradox | Asaf Harduf (Vol. 31)
This article engages the biggest key issue in evidence law, which in turn is crucial for any practical legal field: freedom of choice versus proof systems. This article looks at the three stages of proof: collecting or creating it, presenting it in court, and processing it towards the judicial factual findings. This article illustrates the extreme freedom of proof in Israel in all three stages, pointing the blame first and foremost at the legislator for under developing evidence law. This article exposes vast failures in three well-known realms of evidence law: weight, corroboration and admissibility. The realm of weight is completely neglected, the realm of corroboration is vague and self-contradictory, and the realm of admissibility fails because the law cannot successfully regulate a judge when said law is applied by the same judge.
This article moves on to identify two obstacles on the road to improving the accuracy of fact-finding: denial of error, and strong motivation to avoid change by the major players.
The final observation of this article maintains that even if we promote better factual standards, this may ironically increase chances of factual mistakes. This is The Paradox of Standards: while evidentiary rules which come to minimize factual error do accurately identify real cognitive dangers, they provide no real solution thereto. Therefore we should strive to improve our standards, while maintaining a modicum of skepticism towards any factual standard.
Suggested Citation: Asaf Harduf, Freedom of Proof vs Proof Systems: Failures and Obstacles on the Road to Factual Accuracy and to its Improvement, and the Standard Paradox, 31 Runi. L. & Bus. 1 (2025).
אתר משפט ועסקים 