התנ"ך היה חביב על השופט מישאל חשין למן שחר נעוריו ועד יומו האחרון. כפי שהעיד הוא עצמו, וכפי שמעידה יצירתו: הוא בתנ"ך, והתנ"ך – בו. אהבה זו לא מן ההפקר באה לו, אלא הייתה "תבנית נוף מולדתו", מורשת בית אביו השופט שניאור זלמן חשין, אשר ראה בתנ"ך את "ספר־הספרים של המשפטן".
המאמר מתחקה אחר זיקתם של השופטים לבית חשין, האב ובנו, לתנ"ך ולעולמו. באמצעות הבאת מאות דוגמאות מכלל יצירתם, המאמר בוחן את השימוש שהם עשו בו הן לביסוס הלכות משפט הן לעיטור פסקי דיניהם ומאמריהם. אגב כך מתגלָה לעינינו לא רק שליטתם המופלאה של השופטים לבית חשין בספר הספרים, אלא גם הדרך שנקטו כדי לעשותו בסיס לחידושה של לשון משפט עברית מקורית וליצירת מונחי משפט מקוריים, דוגמת "עשיית עושר ולא במשפט", "לא ייעשה כן במקומנו" ועוד.
בחינה מהותית־איכותנית של דרך שימושם במקרא מלמדת כי לא אחת הם ביססו על המקרא גופי הלכות משפטיים, ושאבו ממנו עקרונות שבמהות לעיגון פסיקתם – בין כמקור יחיד בין כמקור נוסף, אחד בין רבים. כך, למשל, עקרון היסוד של "איש בחטאו יומת" ו"איש עוונו יישא", ששימש בסיס לאיסור ענישה קולקטיבית; שאלת "הרצחת וגם ירשת?", ששימשה בסיס להלכה אשר שוללת מרוצח אביו את ירושתו ומונעת חוטא מלצאת נשכר; פרשת בני גד ובני ראובן, שמהווה מקור קדום ובסיס איתן לחובת השוויון בנטל השירות הצבאי; חובת איש הציבור להיות "נקי כפיים ובר לבב", ועוד כהנה וכהנה.
בצד כל אלה משמש המקרא עוגן להעשרת פסקי הדין – בצורה, בלשון ובסגנון. שילובו בפסיקתם של השופטים לבית חשין מהווה מופת לכתיבה משפטית עשירה, רבת מעוף והשראה, אשר תוכנה העמוק וסגנונה המרהיב מזינים זה את זה ומהווים מקור ספרותי מרנין לב ומשובב נפש.
בחינת דרך הילוכם ועשייתם של השופטים לבית חשין בנתיבות המקרא מלמדת כי לצד ראייתו כמקור, אחד מני רבים, ליצירת הלכות משפט, הם רואים בשימוש בו גם ערך תרבותי, חינוכי, לשוני וספרותי – חוליה נוספת בשרשרת התרבות והיצירה היהודית לדורותיה. מעבר לתרומתה הנקודתית של חוליה זו להעשרת פסק הדין בנושא משפטי ספציפי, יש בה גם כדי להאיר את דרכו של שופט בקבלת ההכרעה, וטמונות בה השלכות על הדרך הראויה לכתיבה משפטית.
פרופ' אביעד הכהן הוא נשיא המרכז האקדמי "שערי מדע ומשפט"; עמית מחקר בכיר, מכון ון ליר בירושלים.
אזכור המאמר: אביעד הכהן "התנ"ך – ספר הספרים של המשפטן?! על האב, הבן, רוח הקודש ומקום התנ"ך בעולמו־אולמו של בית המשפט" משפט ועסקים כו (צפוי להתפרסם).
אתר משפט ועסקים 