מטרת מאמר זה היא לספק מסגרת תאורטית שתבהיר מדוע סוגיה מוכרת בתחום החיסכון לפנסיה – האפשרות הנרחבת שקיימת לחוסכים למשוך את כספי פיצויי הפיטורים, תוך פגיעה בחיסכון שלהם לגיל פרישה – היא בעיה קשה ומטרידה, וכיצד ניתן להצדיק הטלת הגבלות בחוק על אפשרותם של החוסכים לעשות כן. עד כה לא הוצג לדעתי הסבר מספק שמבהיר מדוע אכן מדובר במצב בעייתי שמצדיק הטלת הגבלות על פרטים, חרף עיסוק נרחב בנושא מצד גורמים בתחום והצעות חוזרות לשינוי המצב החוקי הקיים. לפי ההסבר שיוצע כאן, ניתן לראות בפגיעה של החוסכים בחיסכון לגיל פרישה פגיעה עצמית באוטונומיה של האני העתידי שלהם, שמניעתה מצדיקה הטלת הגבלות עליהם בהווה. טיעון זה יסתמך על טיעון קיים בספרות המשפטית והפילוסופית שלפיו כבוד לאוטונומיה מוכרח לקפל בתוכו התחשבות באוטונומיה של האני העתידי, דהיינו, באפשרות לא רק "לכתוב סיפור חיים" אלא גם "לכתוב אותו מחדש" בעתיד. לפי טיעון זה, פעולות מסוימות שמגבילות את האוטונומיה של האני העתידי באופן מוגזם הן פעולות שמוצדק להגביל. טענתי כאן תהיה שניתן להבין את החיסכון לגיל פרישה כמכשיר מעצים אוטונומיה עבור האני העתידי (תוך התחשבות מסוימת באוטונומיה של האני הנוכחי), ולכן את הפגיעה העצמית בחיסכון לפרישה ניתן להבין כאיום על האוטונומיה של האני העתידי. לאור הטענה שבקריאה זו, שלפיה תכליתו העיקרית של מכשיר החיסכון הפנסיוני היא דאגה לעתיד, אטען כי ביחס לפעולות שנעשות במסגרת מכשיר זה מוצדק לתת עדיפות מסוימת לאני העתידי על האני הנוכחי. כלומר, אטען כי משיכת כספי הפיצויים היא מאותם מקרים שבהם מוצדק להטיל הגבלות על האוטונומיה של הפרט בהווה כדי למנוע פגיעה מוגזמת באוטונומיה של האני העתידי שלו. עוד אנסה לטעון כי הסבר זה עדיף על ההסבר המקובל לבעיה, שמתמקד בהעדר אוריינות פיננסית של החוסכים שמושכים את כספי הפיצויים. לבסוף, אטען כי מוטב שפתרונות שיוצעו לבעיה של משיכת כספי הפיצויים יבינו את הבעיה כפי שהיא מנוסחת במאמר זה, ויתחשבו ברגישויות שניסוח זה מצביע עליהן. אנסה גם להדגים כיצד נראית חשיבה על פתרונות אפשריים שמונחית על ידי העקרונות המובאים כאן.
ענבל תמיר הוא בוגר במשפטים בהצטיינות (LL.B.) ומוסמך בפילוסופיה בהצטיינות יתרה (M.A.), התוכנית הבין־תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, אוניברסיטת תל אביב; מתמחה במערך ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים.
אזכור המאמר: ענבל תמיר "פנסיה, פיצויי פיטורים והאוטונומיה של האני העתידי" משפט ועסקים כט 137 (2024).
Pensions, Severance Pay and Autonomy of the Future Self | Inbal Tamir (vol. 29)
The purpose of this paper is to provide a theoretical framework that will clarify why a known issue in the field of pension savings—the savers' ability to withdraw their severance pay, though detrimental to their retirement savings plan—is a difficult and troubling problem, and how one can justify legal limitations on the savers' ability to do so.
As will be explained, the damage savers cause to their retirement savings can be viewed as a case of self-damage to their future selves, the prevention of which justifies limitations upon them in the present. Such an argument is based on an existing argument in legal and philosophical literature, according to which respecting one's autonomy must also contain respect for the autonomy of one's future self, that is, for one's ability not only to "write his life story" but also to "re-write" it. Accordingly, certain actions which excessively damage the autonomy of our future-selves are actions we should restrict.
My claim will be that savings for retirement can be viewed as an autonomy-enhancing instrument for our future selves (while maintaining some consideration for the autonomy of our present selves). Therefore, the damage one causes to their own pension savings can be seen as a threat to the autonomy of the future self. Given that claim, according to which the main telos of pension savings is to prepare for the future, I will claim that regarding actions taken within the boundaries of that instrument, it is justified to give some priority to our future self over our present self. Consequently, I will claim that the withdrawal of severance payments is one of the instances in which it is justified to restrict one's autonomy in the present to prevent excessive damage to the autonomy of one's future self. I will further try to claim that such an explanation is preferable to the more- common explanation that focuses on the savers' lack of financial literacy. I maintain the proposed solutions to the problem of severance pay withdrawal should understand the problem as it is formulated in this article. I will try to demonstrate what thinking about possible solutions within this framework might look like.
Suggested Citation: Inbal Tamir, Pensions, Severance Pay and Autonomy of the Future Self, 29 Runi. L. & Bus. 137 (2024).
אתר משפט ועסקים 