המאמר יעסוק בשאלת הקביעה של כללי הכרעה לא פורמליים בחברה נתונה. דיון זה ייערך מנקודת מבט פוזיטיבית המבוססת על ההגיונות של מדעי המדיניות בראי תורת הבחירה הציבורית (Public Choice Theory), וזאת להבדיל מגישות משפטיות וסוציולוגיות. הזירה הישראלית – וליתר דיוק זירת היחסים המתוחים שבין בג"ץ לבין המערכת הפוליטית (הכנסת והממשלה) – תהווה אבן בוחן אמפירית. המאמר יעמוד על היתרונות הגלומים באימוצה, בהקשר הישראלי, של גישת מדעי המדיניות הציבורית, הרואה במדיניות ציבורית הקצאה סמכותית של ערכים בחברה. מתוך היגיון זה פותחו מודלים של חשיבה הן לטובת ההסברים לשיווי המשקל הייחודי שבין בג"ץ למערכת הפוליטית והן באשר לפתרונות המדיניות הנובעים מכך. מתוך התובנות הללו ימליץ המאמר, במישור העקרוני־התורתי, לאמץ במסגרת הניתוח המשפטי עקרונות מתחום מדעי המדיניות והגיונות מתורת הבחירה הציבורית, במקביל לאימוץ נרטיב דמוקרטי ליברלי־קהילתני המכיל את השסעים בחברה, במסגרת אונטולוגית הרואה בישראל מדינה יהודית, דמוקרטית ורב־תרבותית. במישור המעשי ימליץ המאמר על כמה תיקונים להבהרת יחסי הגומלין בין בג"ץ לבין הכנסת או הממשלה. הללו יוכלו להתעצב רק אם יתקיים שיתוף פעולה בין המערכת הפוליטית לרשות השופטת בקביעת מדיניות ברורה לשעתה תוך דיון תהליכי.
פרופ' אסף מידני הוא פרופסור מן המניין ועורך דין, בית הספר לממשל וחברה, האקדמית תל־אביב–יפו. מחקריו עוסקים בממשק שבין מדיניות למשפט. כיהן כדקן בית הספר לממשל וחברה באקדמית תל־אביב–יפו וכנשיא האגודה הישראלית למדע המדינה; מכהן כיושב ראש המועצה להכוונת פעולות קרן החילוט לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס־2000, הפועלת תחת משרד המשפטים; חבר המל"ג ה־14; וחבר הוועדה הציבורית לקביעת מימון מפלגות בכנסת ישראל.
אזכור המאמר: אסף מידני "על פוליטיקה ומשפט ועל מיהות המושל בישראל בסוגיות ערכיות – פרספקטיבה של מדעי המדיניות הציבורית ותורת הבחירה הציבורית" רוב, מיעוט וכללי הכרעה (צפוי להתפרסם ב־2024).
On Politics and Law and On the Identity of the "Governor" in Israel on Value Issues – From the Perspective of Public Policy Sciences and Public Choice Theory | Assaf Meydani
The article deals with the question of determining informal decision-making rules in any given society. This discussion emphasizes a positive approach based on the logic of policy sciences within public choice theory, as opposed to legal and sociological approaches. The Israeli arena—specifically the arena of the tense relationship between the High Court of Justice and the political system (the Knesset and the government)—will serve as the empirical field. The article sheds light on the advantages inherent in the adoption, in the Israeli context, of the public policy sciences approach, which sees public policy as an authoritative allocation of values in society. Based on this logic, scientific models were developed for the explanation of the unique balance between the High Court of Justice and the political system, as well as for the resultant policy solutions. Based on the analysis, the article will recommend, on the principle-theoretical level, to adopt within the framework of the legal analysis principles from the field of policy sciences, especially principles derived from public choice theory, thus adopting an inclusive liberal-communal democratic approach, within an ontological framework that sees Israel as a Jewish, democratic and multicultural state. On the practical level, the article will recommend some additional amendments to clarify the interrelationships between the High Court of Justice and the Knesset or the government. These amendments can only take shape if there is cooperation between the political system and the judiciary in establishing a clear policy for that time while in process discussions.
אתר משפט ועסקים 