תגית: משפט ציבורי

עקרון "אי־ההנצחה" בשיטת המשטר הישראלית רועי אשכנזי* מבוא. פרק א: מהו עקרון אי־ההנצחה? פרק ב: תצורה פורמלית. פרק ג: תצורה בלתי פורמלית; (1) חילופי שלטון תקינים (פרוצדורליים); (2) ביקורת ופיקוח על פעולות הממשלה – אופוזיציה פרלמנטרית. פרק ד: היבטים מעשיים; … להמשיך לקרוא ←

בפרשת קול ברמה חויבה תחנת רדיו אזורית, במסגרת תובענה ייצוגית, לשלם פיצויים בשל כך שנמנעה מלהשמיע נשים בשידוריה. הדרה זו, כך נקבע, הפלתה נשים ופגעה בזכויות יסוד נוספות שלהן. לצד קביעות עקרוניות ודיוניות תקדימיות, הערכאות שפסקו בתובענה זו התמודדו עם … להמשיך לקרוא ←

הערות בשולי בג"ץ 8260/16 המרכז האקדמי למשפט ולעסקים נ' כנסת ישראל וממשלת ישראל זה יותר מעשור הכנסת מקבלת מפעם לפעם חוק יסוד אשר משנה הוראה בחוק יסוד אחר או פוגע בה ואשר תוקפו קצוב בזמן – חוק יסוד סותר (הוראת … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה עוסק בשאלת הרשיונות לישיבה בישראל. שאלה זו נוגעת בעיקר ללא־יהודים הרוצים לשהות דרך קבע בישראל. מספרם של האנשים המבקשים לשהות בישראל, בין לתקופה מוגבלת ובין לישיבת קבע, אינו גבוה, אך מדובר בסוגיה חשובה לכל משטר ליברלי. בישראל רשיון … להמשיך לקרוא ←

השופט מישאל חשין פרש מכהונתו כמשנה לנשיא בית המשפט העליון בשנת 2006, ובכך חתם קריירה משפטית ארוכה ומפוארת. השנה האחרונה לישיבתו על כס השיפוט – ערב נעילת השער על כהונתו בבית המשפט העליון – הייתה אמוציונלית מאוד עבורו, והוא נתן … להמשיך לקרוא ←

בעקבות פסק דינו של השופט חשין בפרשת ארפל אלומיניום מאמר זה בוחן את תרומתו של השופט חשין לפיתוח זכות הגישה לערכאות בעקבות פסק דינו בפרשת ארפל אלומיניום, ואת השפעתו של פסק הדין על גיבוש תפיסתו החוקתית של השופט חשין. בפרשת … להמשיך לקרוא ←

השופט מישאל חשין עבד במשך כשש־עשרה שנים במשרד המשפטים, וכיהן, בין היתר, בתפקיד מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה ובתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. מאמר זה מציג את הלקחים שניתן ללמוד מכהונה זו באשר לתפקידו של פרקליט ציבורי המייצג את המדינה … להמשיך לקרוא ←

ביטוי לחשיבותם ולמשמעותם של מקורות השוואתיים להתפתחות המשפט בישראל ניתן למצוא בחקיקה ובפסיקה המקומיות. מחקרים רבים בספרות המקומית בחנו והצדיקו את השפעתו של הדין הזר על התפתחות המשפט הישראלי. מחקרים אלה התמקדו ב"שיטות המשפט הגדולות" – השיטות האנגלו-אמריקניות והשיטות הקונטיננטליות. … להמשיך לקרוא ←

בפסק הדין הידוע בעניין בנק המזרחי נקבעה, בדעת הרוב, הגישה המנחה את המשפט החוקתי בישראל. לפי גישה זו, חוקי היסוד שנקבעים על ידי הכנסת מהווים את "החוקה" של ישראל, ובהתאם לכך לבתי המשפט בישראל יש סמכות לפסול חקיקה רגילה של … להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בספרו החדש של בועז סנג'רו ביקורת דיני העונשין הישראליים (2020). לאחר תיאור חשיבותו של הספר ותרומתו, המאמר מתמקד בעקרון החוקיות, שהוא אחד העקרונות המפורסמים ביותר בדיני העונשין. סנג'רו מתייחס לדרישותיו השונות של העיקרון: הדרישה שאיסורים יהיו רק בחוק … להמשיך לקרוא ←