תגית: כרך יג

לחופש האקדמי פנים רבים. מאמר זה עוסק בהיבט אחד של החופש האקדמי, והוא החופש האישי של איש האקדמיה. עניין החופש המוסדי של האוניברסיטה ועצמאותה בניהול ענייניה ובעיצוב תוכניות הלימודים שלה לא יידון במאמר. בדיון שבלב המאמר עולות כיום שתי שאלות … להמשיך לקרוא ←

המאמר סוקר באופן ביקורתי את ספרו של אוריאל פרוקצ'יה Russian Culture, Property Rights, and the Market Economy. בחלקו הראשון המאמר דן באופן שבו תפסו כמה דמויות מרכזיות מן הנאורוּת הצרפתית של המאה השמונה-עשרה את רוסיה ואת תרבותה. ראייתם זו מעידה כי רוסיה נתפסה … להמשיך לקרוא ←

במוקד המאמר עומדת סוגיית סחירותן של זכויות הקדימה התאגידיות — זכות הסירוב הראשונה וזכות המצרנות — אשר טרם זכתה בדיון מעמיק בפסיקה ובספרות המשפטית. זכויות הקדימה מאפשרות לבעליהן להיכנס לנעליו של רוכש–בכוח של מניות החברה, ולרוכשן באותם תנאים שהוסכמו מראש … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה מסתמך על ההזמנה הכפולה הטמונה בספרו של אוריאל פרוקצ'יה: ראשית, ההזמנה המתודולוגית להרחבת היריעה ולהתבוננות במשפט במסגרת שיח תרבותי רחב יותר; ושנית, ההזמנה לבחינת המשגתו של הפרט החוזי בהיסטוריה, של אותו קונסטרוקט תרבותי שהיה והינו מרכזי לתרבות החוזית המערבית — … להמשיך לקרוא ←

אין הנחתום מעיד על עיסתו, ולטעמי אל לו להעיד גם על מי שמעיד על עיסתו. כך בדרך-כלל, ומכך, מקל וחומר, כאשר העדים מקפידים לשבח את איכותה של העיסה. לכן אסתפק בכמה הערות כלליות שלתכליתן להוסיף על מה שכתבו, ולא להתפלמס … להמשיך לקרוא ←

תנאי להצלחתו של הטרור העולמי הוא מציאת ערוצי מימון יעילים. למסקנה זו הגיעו ממשלות ורשויות אכיפה זה כבר. מטרת המאמר היא לבחון את יעילותה של מדיניות האכיפה העולמית והמקומית בנסיונה לייבש את מקורות המימון של הטרור.    

המאמר בוחן הלכה יסודית בתחום הפרוצדורה האזרחית (הלכת שמש) ואת האופן שבו בתי–המשפט קמא מחילים את ההלכה בפסיקותיהם. ניתוח של פסקי–הדין המיישמים את ההלכה מגלה מגמה מרתקת: בעוד בית–המשפט העליון נותר עקבי בעמדתו ומיישם את ההלכה לאורך עשרות שנים, ניתן … להמשיך לקרוא ←

שתי התפתחויות חשובות חלו במשפט הישראלי בתקופה האחרונה בדיני האינטרנט. ההתפתחות הראשונה היא התפתחות חקיקתית בדמות הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח–2008, אשר ביקשה להסדיר היבטים שונים של המשפט האזרחי בעולם האלקטרוני וקבעה נורמות חקוקות בכמה סוגיות: ביצוע פעולה משפטית באמצעות … להמשיך לקרוא ←

בתום עשר שנות פעילותה המליצה הוועדה לחקיקת חוק החברות, בראשות אהרן ברק, לא לכלול את דיני פירוק החברות במסגרת החוק, להותיר על כנם את ההסדרים הקיימים בתחום דיני הפירוק ודיני פשיטת–הרגל, ולחוקק חוק ייעודי שיקבע מסגרת אחידה לדינים אלה הן … להמשיך לקרוא ←

בחזית סדר–היום החברתי–העסקי קיימות שתי תופעות הקשורות זו לזו בקשר הדוק: התעצמות כוחו של המגזר העסקי, המיוצג בעיקר על–ידי פעילותם של תאגידים; וההידרדרות בתחום איכות הסביבה. פעולתם הגלובלית והנרחבת של התאגידים, כמו–גם ירידת כוח האכיפה של המדינה האטומיסטית בהקשר זה, … להמשיך לקרוא ←