תגית: כרך ט

“לו להשיב ניתן את מחוגי הזמן, איזה עולם נפלא הוא היה בונה לו רק להשיב ניתן את שחלף מזמן, איך העולם אז היה משתנה…" (אהוד מנור, בלדה לשוטר אזולאי) האם המחוקק רשאי לשנות את כללי המשחק למפרע? האם הדבר צודק? בעיית … להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בשאלה מהו הכלל הראוי להכרעה בתחרות בין רוכש מוצר לבין בעלת זכות קניין רוחני שזכותה עורבבה במוצר על–ידי יצרן ללא הסכמתה. תביעה נגד היצרן אינה מעשית במקרים רבים, אם משום שהוא אינו בעל כושר פירעון ואם מפני שאיתורו … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה אבקש לבחון באופן אנליטי את מעמדו הראוי של עקרון השימוע בשיח המשפטי הנוהג, ולערוך בשוליו דיון מֵטָ–ביקורתי המבליט את הצורך במימד מציאותי בתחום הביקורת החברתית–המשפטית. כפי שאצביע, למרות מרכזיותו של עקרון השימוע ככלי להגנת העובד מפני פיטורים לא–מוצדקים, … להמשיך לקרוא ←

בשנים האחרונות מסתמן שינוי דרמתי באופן ניהולן של תביעות לפיצוי בגין נזקי תאונות רפואיות. יותר ויותר מומחים רפואיים מתמנים מטעם בית–המשפט, וזאת לא רק לצורך קביעת היקף הנזק שנגרם לתובעים, אלא גם לצורך בחינת אחריותם המקצועית של הנתבעים. פרקטיקה זאת … להמשיך לקרוא ←

הדיון בדבר מעמדה הראוי של הכנסת בתהליכים של כריתת אמנות בין–לאומיות על–ידי מדינת–ישראל הוא דיון ותיק, אשר ימיו כימי המדינה כמעט. מצד אחד ניצבת עמדת הסטטוס–קוו, הדוגלת בשימור הדין החוקתי הנוהג, אשר מעניק, ללא סייג כמעט, את מלוא הסמכויות בתחום … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה מציג את המודל הכלכלי הפשוט והקלסי העוסק בהתנהגות פלילית ובאכיפת חוק אופטימלית, ומראה כמה מן התוצאות היסודיות הנובעות ממנו. על רקע מודל זה ובמסגרתו, המאמר בוחן את ההשפעות של חלוקת העושר בחברה על העלויות החברתיות הכרוכות בהתנהגות פלילית … להמשיך לקרוא ←

נוסחת הנד (Hand Formula) משמשת תדיר לקביעת אחריות בתביעות שעילתן רשלנות. הנוסחה קובעת כי בעל–דין פעל באופן רשלני אם היה יכול למנוע את הנזק על–ידי השקעה באמצעי זהירות יעיל אך נמנע מלעשות כן. על–פי הפרשנות אשר אומצה על–ידי בתי–המשפט, אמצעי … להמשיך לקרוא ←

המאמר מציין מלאת עשור לחוק הישראלי למניעת הטרדה מינית, ועורך לו “חשבון נפש". הוא מורכב משני חלקים: הראשון מציג את מניעי החקיקה ואת מטרותיה העיקריות; והשני סוקר את מידת הגשמתה של כל אחת מן המטרות, בוחן את הסיבות להצלחה או … להמשיך לקרוא ←

חוק החברות קובע הליכי אישור מיוחדים לעסקות של חברות ציבוריות בנסיבות שבהן בעל השליטה מצוי בניגוד עניינים (להלן: עסקות בעלי–עניין). אולם חוק החברות אינו מספק מענה לשאלה מתי ראוי שבתי–המשפט יתערבו בעסקות בעלי–עניין אשר קיבלו את כל האישורים הנדרשים. גם … להמשיך לקרוא ←