תגית: כרך א

ברשימה זו בוחן נשיא בית-המשפט העליון, השופט אהרן ברק, את המהפכה החוקתית – מהותה, התפתחותה והשלכותיה. תחילה הוא מגדיר מושגיות זו, תוך שהוא מציין כי את המהפכה חוללה הכנסת. הוא מנתח את הביקורת על המושגיות של "מהפכה חוקתית" ומשיב למבקרים. … להמשיך לקרוא ←

במאמר הפותח כרך זה, עורך נשיא בית-המשפט העליון אהרן ברק מאזן-ביניים של המהפכה החוקתית, במלאת לה שתים-עשרה שנים. במאמרו של ברק יש גם כמה חידושים חשובים במשנתו הסדורה, שנפנה אליהם את תשומת-הלב במסגרת רשימה זו. עיקרה של רשימה זו מוקדש … להמשיך לקרוא ←

(מוקדש לזכרה של פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל) היקף סמכותו של הבורר עולה מתוך ההסכם שנערך בין הצדדים המתדיינים בבוררות. אין לבורר, כמקובל בדין שלנו, סמכות להחליט בשאלה מהי סמכותו ומהי היקפה אלא אם הצדדים הסמיכוהו במפורש לכך. כל שאלה המתעוררת … להמשיך לקרוא ←

מקובל לקבוע כי תכליתה של החברה העסקית היא השאת הרווחים של בעלי המניות בחברה. פונקצית מטרה זו, המתמקדת בבעלי ההון, נתפסת כטבעית, כמעט אקסיומטית, במשפט המקובל הנטוע בכלכלה הקפטילסטית, שההון הוא הדלק המניע שלה. המאמר מבקש לבחון האם הגדרה זו … להמשיך לקרוא ←

השאלה "לטובת מי אמורה החברה להתנהל?" מעסיקה את טובי המלומדים זה כמה דורות, אך עד כה לא נמצאה לה תשובה מוסכמת. רשימה זו טוענת כי מחלוקת זו, המסרבת לגווע, אינה ניתנת להכרעה. הרשימה מציגה מסגרת עיונית המאחדת תובנות שונות מן … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה מוקדש לדיון במעמדה ותכליתה המצויה והרצויה של החברה העסקית, במסגרתה של התמורה החברתית המתפתחת בישראל. עם זאת ומאחר והטלתה של אחריות חברתית על תאגידים – ככל שהדבר נוגע בחברות עסקיות – אינה בלתי קשורה למתח הישן-נושן בדיני החברות … להמשיך לקרוא ←

המאמר בוחן את ההתפתחות בהחלת חובות האמון על בעלי שליטה בחברה, תוך נסיון לתחום את גבולותיהן הרצויים של חובות אלו. המאמר מציג את חובת האמון המוטלת על בעלי השליטה הן בעת הפעלת כוח השליטה והן בעת מכירת המניות, תוך השוואה … להמשיך לקרוא ←

המאמר עוסק בדרכים למניעתו של הנזק, אשר עלול להיגרם לחברה המצויה בהליכי הבראה (פירוק, כינוס, הסדר נושים), ואשר העסק שלה מנוהל על ידי בעל-תפקיד (מפרק, מפרק זמני, כונס נכסים, נאמן או מנהל בהסדר נושים), כתוצאה מתחרות של נושא-משרה, שכהונתו הושעתה … להמשיך לקרוא ←

המשפט הבינלאומי הפרטי הישראלי מאפשר למתקשרים בחוזה לבחור לעצמם בשיטת המשפט שתחלוש על סכסוכים אזרחיים עתידיים ביניהם. אוטונומיה זו מעוררת למשל את השאלה, באיזו מידה – אם בכלל – יש לאפשר למתקשרים על-ידי בחירה בדין זר למלט את היחס המשפטי … להמשיך לקרוא ←

עניינה של רשימה זו בביקורת על הטשטוש המושגי שבין חשוד ונאשם לבין עד. טשטוש זה מוביל לתפיסה מוטעית של זכות השתיקה. מטרת הרשימה היא להבהיר את הכשל הטמון בטשטוש מושגי זה, ולבאר מהו המשטר המשפטי שיש להחיל על חשוד או … להמשיך לקרוא ←