קטגוריה: כרך יט

מאמר זה מנסה לחשוף לפני הקוראים – שאנשי הסגל האקדמי מוכרים להם בעיקר בתפקידם כמורים – רבדים נוספים ביחס להכשרתם, לפעילותם האקדמית וליחסי-הגומלין בין אנשי האקדמיה המשפטית (המודל שבו יתמקד מאמר זה) לבין אנשי האקדמיה בתחומים אחרים ואנשי-המקצוע האחרים הפועלים … להמשיך לקרוא ←

המאמר דן בעילת התביעה לשלום-בית בפסיקתם של בתי-הדין הרבניים, בהתפתחותה, בתמורות שחלו בה, ובכשליה בהשגת תכליתה העיקרית – יישוב משברי נישואים. בחלק הראשון הדיון מתמקד בהתפתחות התביעה ומעמדה מאז הוקמו בתי-הדין הרבניים לפני קרוב למאה שנים. החלק השני מתמקד בניתוח … להמשיך לקרוא ←

מאמר זה בוחן את שאלת הכלל המשפטי המצוי והרצוי בעניין גובהם של מזונות הילדים במצב שבו משמורתם הפיזית של הילדים משותפת בין הוריהם כך שזמני השהייה של הילדים עם הוריהם מתחלקים באופן שווה. שאלה זו הינה חלק מהוויכוח הציבורי סביב … להמשיך לקרוא ←

אי-קיום החלטות של בג"ץ על-ידי המדינה מסתמן בשנים האחרונות כתופעה של ממש. משאין בידיו אמצעים אפקטיביים לאכיפת צוויו, ואף לא לפיקוח על מאמצי המדינה לקיימם, בית-המשפט העליון מוצא את עצמו בדילמה: מצד אחד, הוא נזהר לא להוביל את המערכת למשבר … להמשיך לקרוא ←

התעוררות האתיקה בחברה הישראלית פסחה על המוסדות להשכלה גבוהה. דווקא הם – שעוסקים בחינוך, שהיא הדרך העיקרית להטמעת אתיקה – אינם מחנכים לאתיקה. הפקולטה למשפטים מיטיבה ללמד את הסטודנטים, מיומם הראשון בלימודים, על חשיבותו של שלטון החוק ועל הצורך במערכת … להמשיך לקרוא ←

במאמר זה נטען כי הרטוריקה הרווחת במשפט הישראלי יוצרת את האשליה שהמשפט הישראלי מציע הגנה מקיפה וממשית מפני כל פגיעה בשלום הילד, ושטובת הילד היא שיקול מכריע בענייניו. לאמיתו של דבר לא מוצעת לילד אלא הגנה חלקית בלבד, בעיקר מפני … להמשיך לקרוא ←

ברשימה זו אעמוד על כמה מן האתגרים שמוסד התובענה הייצוגית מציב בפני המשפט הישראלי כשמונה שנים לאחר חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, תוך בחינת גוף הפסיקה והחקיקה שהותווה בנושא זה לאורך שנים אלה. בפרק הראשון אעמוד על התוצאות המאכזבות … להמשיך לקרוא ←

מיסוי של תאגידים רב-לאומיים הוא אחת הסוגיות הבוערות ביותר בתחום המיסוי הבין-לאומי זה שנים רבות. אולם למרבה הצער נראה כי טרם ניתן מענה אפקטיבי לפעילותם הענפה של תאגידים אלה. בעוד שבעבר פעלו תאגידים אלה בעיקר בגבולותיהן של המדינות שבהן התאגדו, … להמשיך לקרוא ←

השימוש בכלי-טיס בלתי-מאוישים (כטב"מים) לצרכים אזרחיים (קרי, לצרכים לא-צבאיים) נהפך בשנים האחרונות, לטוב או לרע, לעובדה מוגמרת. אנשים פרטיים, חברות מסחריות ורשויות המדינה (בעיקר רשויות אכיפת החוק, ובראשן המשטרה) זיהו זה כבר את הפוטנציאל האינסופי כמעט המצוי בכטב"מים. במקביל, יצרניות … להמשיך לקרוא ←

בעשור האחרון התפתחו במשפט הישראלי התייחסויות מסוגים שונים למידות גוף – בחקיקה, בפסיקה וברגולציה. ההסדרים המשפטיים החדשים מעידים על הסתמנותו של הגוף השמן כגוף בעל מעמד משפטי מובחן. מאמר זה מבקש, לראשונה במחקר המשפטי הישראלי, להניח תשתית מושגית לבחינת ההסדרים … להמשיך לקרוא ←